פרופ' נילי סמט - מתי נכתבו הטקסטים שבתנ"ך? הרצאה מרתקת על תארוך לשוני של טקסטים במקרא

2022 ж. 30 Қаз.
46 606 Рет қаралды

פרופ' נילי סמט מאוניברסיטת בר-אילן - מתי נכתבו הטקסטים שבתנ"ך? הרצאה מרתקת על תארוך לשוני של טקסטים
במקרא והשוואה למקורות מקבילים במזרח הקדום
יחסי אל, אדם וקוסמוס בקינות הערים השומריות ובקטעי מקרא מקבילים ד"ר נילי סמט
• יחסי אל, אדם וקוסמוס ב...
===
לקורס של פרופ' סמט באתר קמפוס:
campus.gov.il/course/biu-biu-...
===
באים אל הפרופסורים
#באיםאלהפרופסורים
=====
אוהבים את הפרויקט ? תרמו ועזרו לי להמשיך ולפתח אותו
:לתמוך בפרויקט
/ coming_to_professors
paypal.me/AlexMaof?locale.x=e...
=====
AlexMaof7@gmail.com לשאלות או שיתופי פעולה
=====
קבוצת הפייסבוק של באים אל הפרופסורים
/ 2377247525824199
====
קבוצת הטלגרם של באים אל הפרופסורים
t.me/joinchat/nhDf4UBhe9pmNDA0
=
ערוץ הטלגרם של באים אל הפרופסורים
t.me/ComingToProfessors
=
twitter באים אל הפרופסורים @baimelhaprof
====
=== סרטונים נוספים ===
יחסי אל, אדם וקוסמוס בקינות הערים השומריות ובקטעי מקרא מקבילים ד"ר נילי סמט
• יחסי אל, אדם וקוסמוס ב...
=
מארם נהריים למצרים
• מארם נהריים למצרים - פ...
=
משה ההיסטורי
• משה ההיסטורי - פרק 2 ב...
=
- אחנתון המונותאיסט הראשון?!
• אחנתון המונותאיסט הראש...
=
יתרו, משה והאל י-ה-ו-ה
• יתרו, משה והאל י-ה-ו-ה...
=
מי היו הישראלים הראשונים? ראשית ישראל, שילה וארון הברית - פרופסור ישראל קנוהל
• מי היו הישראלים הראשונ...
=
מיעקבאל לישראל , הרגע בו הפכנו לישראלים - פרופסור ישראל קנוהל
• באים אל הפרופסורים - מ...
=
ישראל קנוהל - איך נולדה הדת הישראלית . יהוה, בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום
• ישראל קנוהל - איך נולד...
=
פרופסור ישראל קנוהל טוען שמגילת שפירא היא זיוף
• פרופסור ישראל קנוהל טו...
===
#מקרא
#יהדות
#ישראל
#יהודה
#ארכאולוגיה
#באיםאלהפרופסורים

Пікірлер
  • אוהבים את הפרויקט ? תרמו ועזרו לי להמשיך ולפתח אותו :לתמוך בפרויקט www.patreon.com/Coming_to_Professors paypal.me/AlexMaof?locale.x=en_US

    @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
    • 00⁰ף⁰99⁹ךף9ף(

      @josephassaf4877@josephassaf4877 Жыл бұрын
    • אוהבים את הפרוייקט? לך תלמד תורה-הכול כתוב שם! הההההההכול! נהנים ומבלים ומקבלים רעיונות ממוחות של אנשים שישבו למדו חפרו וחקרו מנחשים ומנתחים דברים על פי דימיונכם ועוד מבקשים כסף ,לפחות תעלו תודה ל"מעלה" (או למטה ותלוי על מה מדברים)

      @getsgreen2@getsgreen2 Жыл бұрын
  • תחום מרתק. הפרוייקט בכללי כל כך מבורך. גיליתי אותו לפני שבוע ולא מפסיק להתאהב.

    @user-ut9kw1wb4j@user-ut9kw1wb4j3 ай бұрын
  • תודה רבה לך אדון עולם על. שאתה שומר עלי כל יום. אם לא היית שומר עלי. היו אוכלים אותי חי. להגיד בכל הזדמנות. בדוק. להצלחה בחיים

    @ramiakram7415@ramiakram7415 Жыл бұрын
  • תודה רבה לאלכס ותודה רבה לפרופ' נילי סמט על ההרצאה המרתקת הזו! נהניתי כל כך! אני בטוח שנשמח כולנו אם תארחו את פרופ' נילי שוב לעוד הרצאה על הנושא בהרחבה או על נושא אחר בקשר למקרא.

    @theressomuchtowaitforseein3465@theressomuchtowaitforseein3465 Жыл бұрын
    • יש קורס מלא של פרופ' סמט באתר קמפוס: campus.gov.il/course/biu-biu-sandbox/ וגם הרצאה נוספת אצלנו: kzhead.info/sun/ZpyCgKWlrJWqiZ8/bejne.html

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
    • @@AlexTseitlin תודה על הקישורים!

      @theressomuchtowaitforseein3465@theressomuchtowaitforseein3465 Жыл бұрын
  • אלכס הסדרה לא מפסיקה להפתיע ולהתרחב. תודה גל גל .

    @yaronshacharmorgenstern1124@yaronshacharmorgenstern1124 Жыл бұрын
    • תודה רבה 🙏😊

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • תוכן מרתק ועריכת הוידאו נהדרת: אהבתי את הצורה שבה הטקסט מוצג לצד נילי כאשר היא מקריאה אותו. מצטרף לבקשות כאן לשיחות נוספות עם הפרופ' המכובדת.

    @mosheivry7090@mosheivry7090 Жыл бұрын
  • נפלא ומעמיק. תודה אלכס, עבור הפרויקט בכלל ובעבור הזמנתה של פרופ' סמט בפרט.

    @emmanuelbelhassen@emmanuelbelhassen Жыл бұрын
  • דברי חכמים בנחת נשמעים. תענוג.

    @AbrahamDayan@AbrahamDayan Жыл бұрын
    • תודה!

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • הרצאה מאד מעניינת תודה רבה.

    @MrMacofox@MrMacofox Жыл бұрын
  • אלכס תמשיך במיזם שלך, זה יופי של הגשמה

    @amireinav1@amireinav1 Жыл бұрын
    • תודה רבה

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • מרתק! יכולת הבעה נדירה של משנה סדורה וברורה וקלה להבנה. מקווה מאוד שנשמע עוד הרצאות ממנה, והרבה! אלכס, זהו אחד הערוצים הטובים ביותר ביוטיוב. ללא ספק

    @ehudnathaniel6381@ehudnathaniel6381 Жыл бұрын
    • תודה רבה, נביא ממנה עוד בהמשך 🙏

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • הגשה מאוד מסודרת - תודה על ההרצאה.

    @maybr@maybr Жыл бұрын
  • וואי איזה תענוג! אני נהנה חצי שעה מההרצאה ואז אתם מדברים על מגילות שפירא, פשוט הכיף גדל. עוד בבקשה!

    @beardymonger@beardymonger Жыл бұрын
    • תודה ! נעים לשמוע

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • מרתק מאד ! תודה רבה!

    @moshezorea5090@moshezorea5090 Жыл бұрын
  • תודה רבה

    @binyamincohen2915@binyamincohen2915 Жыл бұрын
  • מרצה נעימה לשמיעה.

    @tucut8054@tucut8054 Жыл бұрын
  • סוף סוף פרופ' שאפשר לצלול עמה אל נבכי העבר

    @oferulu@oferulu Жыл бұрын
  • מרתק! תודה רבה!

    @adamchapman6530@adamchapman6530 Жыл бұрын
    • תודה לך!

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • עוד לא סיימתי לצפות, וכבר אני אסיר תודה. הרצאה יוצאת מן הכלל, משכילה ומאלפת, וגם אם יש לי 3-4 שאלות ותהיות על כל דבר שנאמר כאן, עדיין למדתי המון

    @MottiShneor@MottiShneor Жыл бұрын
  • תודה לך אלכס. זה היה מאוד מעניין. בזכותך אנו לומדים את ההיסטוריה שלנו. גם בזכות כל האורחים שלך.

    @abra175571@abra175571 Жыл бұрын
    • תודה רבה!

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • הרצאה מרתקת. אם אפשר לשמוע את פרופ' סמט בערוץ שוב בעתיד זה יהיה נהדר.

    @AvnerSenderowicz@AvnerSenderowicz Жыл бұрын
    • תודה רבה 👍

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
    • יש הרצאה נוספת שלה בערוץ מכנס באוניברסיטת תל אביב

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
    • יחסי אל, אדם וקוסמוס בקינות הערים השומריות ובקטעי מקרא מקבילים ד"ר נילי סמט kzhead.info/sun/ZpyCgKWlrJWqiZ8/bejne.html

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • מעניין מאוד !

    @nathankrasney@nathankrasney8 ай бұрын
  • Thanks!

    @jackanecassis6777@jackanecassis6777 Жыл бұрын
    • Thank you!

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • תודה! מאד מעניין.

    @JoryGKenneth@JoryGKenneth Жыл бұрын
  • הבת מתעלה על האבא

    @henkisos6097@henkisos6097 Жыл бұрын
  • וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה *וָאֶשְׁלְחָה* לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. בראשית. ואשלחה צורה ארוכה... שמבטאת לשלוח ל. בדיוק הפוך ממה שהפרופ' אומרת בתחילת הרצאתה.

    @shalompc@shalompc Жыл бұрын
  • מאד מחכים

    @davidberrebi43@davidberrebi43 Жыл бұрын
    • תודה!

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • מרתק.

    @Z13AT4SIXTY@Z13AT4SIXTY Жыл бұрын
  • מאד מעניין!

    @olgafurschchik1034@olgafurschchik1034 Жыл бұрын
    • תודה 🙏

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • מעניין ביותר! אשמח לשמוע ניתוח מעמיק של הפרופ על בראשית... כמו כן יהיה מעניין לשמוע על התפתחויות אפשריות בתחום (ניתוח על ידי "בינה מלאכותית" וכדומה)

    @ShawarMoni@ShawarMoni Жыл бұрын
    • "בינה מלאכותית" תסרב לשתף פועולה.

      @user-tq6hj8bh9y@user-tq6hj8bh9y Жыл бұрын
    • @@user-tq6hj8bh9y לע הן בסדר... אגב להבדיל טקסטואלית בין ישעיהו הראשון והשני זה תרגיל די פשוט בתכנות...

      @ShawarMoni@ShawarMoni Жыл бұрын
    • @@ShawarMoni אולי ככלי עזר ואבל לתווך ארוך זה לא יעבוד אם כל שידרוג של הבינה יביא תוצאה אחרת.

      @user-tq6hj8bh9y@user-tq6hj8bh9y Жыл бұрын
    • תודה !

      @alexandertseitlin4703@alexandertseitlin4703 Жыл бұрын
  • בקשר לפרשנות בתוך המקרא עצמו, אברהם קריב כתב על הענין בספרו שבעת עמודי התנ״ך.

    @uzisilber@uzisilber2 ай бұрын
  • וואו.

    @oborotenn@oborotenn Жыл бұрын
  • מוכן להקשיב לה יום ולילה

    @abra175571@abra175571 Жыл бұрын
  • דוז פואה!

    @TomerBenDavid@TomerBenDavid Жыл бұрын
  • לדעתי זאת שיטה מצוינת והדוקטור הסבירה זאת בצורה יפה מאד. היא גם שכנעה אותי לגבי מגילות שפירא שחשבתי כדעתו של קנוהל. ואולם קשה לקבוע מסמרות פה. יתכן שרוב ספרי התנך נכתבו בסגנון אחיד על ידי אליטא מסוימת בעוד ספרים אחרים (כמו יונה למשל) נכתבו עממית. הרי עם ישראל התחכך עם הארמים כבר בתקופות קדומות ואפילו אבותינו נחשבים כארמים ("ארמי אובד אבי"). אולי היתה הפרדה בין כתבי קודש שנכתבו עברית לכתבים אחרים. לכן הקפידו לא להשתמש במילים ארמיות בדרך כלל. יתכן גם שהיו כתבים שאבדו או נשמרו על פה, ושוחזרו בתקופות מאוחרות יותר (אולי קהלת). אפשר שספר קהלת היה מהפכני (פילוסופי) ולא התאים לרוח המקרא מבחינה רעיונית, אין זה מחייב שהוא נתחבר מאוחר.

    @amam4339@amam4339Ай бұрын
  • קנוהל משוגע בפאן החיובי.

    @tucut8054@tucut8054 Жыл бұрын
  • English captions, please.

    @izzathanna5065@izzathanna50659 күн бұрын
  • In regards to the multiple examples of Ezra and Nehemiah,is it possible that the original texts were written in Babylonia where a slightly different way of writing Hebrew developed. (Or the proper way had been forgotten. )

    @Uncle-Smart-Alec@Uncle-Smart-Alec7 ай бұрын
  • לכל מי שמעוניין בהרחבה, לינק לקורס של פרופ' סמט באתר קמפוס: campus.gov.il/course/biu-biu-sandbox/

    @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • הרצאה נהדרת אבל לי קשה להתרכז בכל פעם שהמצלמה הגיעה אל החצאית שלה. לא מכובד ולא מתאים לצלם אותה מהזווית הזאת.

    @alonys@alonys Жыл бұрын
  • הרצה מאלפת. אלכס - מתי אתה מראיין את הרב יואל בן נון? הוא קול ייחודי בנוף הארכיאולוגי וגם התורני. ממש מומלץ.

    @yme-qf5kq@yme-qf5kq Жыл бұрын
  • מעניין שאין ערך נילי סמט בויקיפדיה. לא עברית. לא אנגלית.

    @tucut8054@tucut8054 Жыл бұрын
  • בהחלט מרתק. רק חבל שיש התמקדות מוגזמת בטקסט מאוחר ולא במוקדם...

    @eviago4010@eviago4010 Жыл бұрын
  • היי היי קרובת משפחה😂

    @idoszamet889@idoszamet889 Жыл бұрын
  • וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי. אסתר. הפוך מהדוגמה הבאה של הפרופ'...

    @shalompc@shalompc Жыл бұрын
    • What are you trying to say?

      @Uncle-Smart-Alec@Uncle-Smart-Alec7 ай бұрын
  • 43:20 טעות קשה של הפרופ'. אם יש טקסט שהוא בעל סגנון, צירופי מילים, ביטויים ידועים, תחביר, ומילים שבמובהק הן קדומות! אז הטקסט קדום! למה השיטה לא מוכיחה זאת? עובדה שיש מקור קדום בתורת המקורות אפילו. המקור היהוויסטי או E אאלט.

    @eviago4010@eviago4010 Жыл бұрын
    • לא בהכרח סופרים מאוחרים יכלו להשתמש בלשון עתיקה

      @shon7507@shon7507 Жыл бұрын
  • נו... אבל ברור לגמרי. ספר קהלת - אפשר לנתח את צורתו כמה שרוצים, אבל התוכן!!! התוכן שלו מקדים את זמנו באלף שנים לפחות.. הפילוסופיה והתהיות, הרעיונות והמסקנות שלו - עברו 1000 מטר מעל ראשי בני הדור שבו נכתב. זה חץ שלוח בזמן - מקהלת (שרצה בכוונה להשאר עלום, כי הרעיונות חשובים ולא הכותב) אל ליבנו, בימים האלה. החיטוט הנוקדני בטקסט וצורתו, בתיארוכו בעורכיו וכותביו - אולי יביא שלווה וסיפוק באקדמיה, ויעלה מעט ענני אבק בספריה... אבל לעוצמת הטקסט העתיק הזה - לא יעלה, ולא יוריד מאומה. דברי קהלת, מלך בירושלים ;)

    @MottiShneor@MottiShneor Жыл бұрын
  • מומלץ לקרוא את מחקרו של יובל חייקין אודות קהלת

    @chaikin49@chaikin49 Жыл бұрын
  • 'מבקרי המקרא' כשמם הם: 'באו לעשות ביקור במקרא'. כמעט לא נתפס, למי שיודע כיצד לומדים מקרא וכמה עמל יש להשקיע, לשמוע אי־סדר נורא שכזה. אבל מרוב גיבוב של כלום, אי־אפשר אפילו לרצות (להקשיב) ולנסות לסתור את הגיבוב הנורא והמיותר והמזיק לנשמות ישראל הטהורות (אותם חילונים יקרים שהלכו והולכים שולל אחר כאלו, שאם נושא בתואר ד"ר וכד', נחשב מיד למבין גדול בכל תחום שיעסוק בו) שהולכות לאיבוד בגלל טיפוסים משועממים שמחפשים קריירה ותארים וכבוד, גם אם בקלקולם ירצו למחוק יחד איתם את עם ישראל, מה שניסו עד היום רשעי אומות רבות שלא בהצלחה, דבר שלא יקרה למרות רצונם העז של אותם אלו, חסרי אמונה, וממילא - חסרי מידות טובות, ואין צריך לומר - חיפוש אמת.

    @moshi39@moshi39 Жыл бұрын
    • חברים מספיק עם בורות .

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
    • אה... תודה. עכשיו קיבלתי תשובה סוף סוף. אבל כנראה שיש מי שאמירתו הסתמית שווה יותר ממי שאומר דברים מבוססים. הכי נוח לזרוק אמירות שנשמעות טוב. בשביל מה להתאמץ? חן חן. אנסה לאמץ את השיטה.

      @moshi39@moshi39 Жыл бұрын
    • @@AlexTseitlin סליחה אלכס. לא שמתי לב שזו תגובה שלך. אתה אכן אדם נחמד. שתי התגובות היו מכוונות למבקרי המקרא למיניהם.

      @moshi39@moshi39 Жыл бұрын
    • @@moshi39 הכל בסדר 😊

      @alexandertseitlin4703@alexandertseitlin4703 Жыл бұрын
  • יהודי תימן מכנים את האותיות המרובעות: אשורית.

    @itamarpinhas@itamarpinhas Жыл бұрын
  • זה לא דומה ל"כל" של קהלת? כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל

    @benir4017@benir4017 Жыл бұрын
    • זה לא טקסט מבית ראשון שהוא הרי מדבר על החרבן

      @nnkalish@nnkalish Жыл бұрын
    • ומה עם- וה' ברך את אברהם בכל וכי יש לי כל

      @shuvysh@shuvysh Жыл бұрын
  • זה מה שאני לא אוהב במינימליסטים הם מתרכזים יותר מידי במה מאוחר ולא קיים . מאשר במה קדום ודווקא אמיתי ואותנטי! זו המתודולוגיה שלהם. וזה מרגיז וקטנוני.

    @eviago4010@eviago4010 Жыл бұрын
  • אני רואה שלא ענית לי, אז 3 נקודות למחשבה שמפילה את התאוריה הזו ועוד רבים בסגנון. לכן, לפני שאתה מקבל תאוריות אלו, בעלי הנחות יסוד הנקבעו ע"י תפיסת עולם בלבד ללא ראיות, תשאל אם התאוריה הזו עומדת בתנאים הבאים: 1- היסטוריה: מבחינה היסטורית עם ישראל החל מתקופת פיצול הממלכות יהודה וישראל מעולם לא חזרו להיות ביחד והיו תמיד לפחות במלחמות פנימיות או פיצול גאוגרפי תחת שתי אימפריות שאינן בעלי ברית. לאור עובדה זו, כיצד היהודים היו יכולים לשנות את אחד הטקסטים של התורה החל מחומש בראשית ועד לתורה שבעל פה מבלי לעורר עליהם את הצד השני של העם. וגם כיצד השינויים הללו נכנסו למיקומים גאוגרפיים רחוקים? הרי ידוע שיש רק גרסה אחת של התורה. 2- גם אם נגיד ששינוי כזה היה יכול לקרות (וצריך תשובה המניחה את הדעת), כיצד הכניסו את השינויים הללו מבלי לעורר את העם? כל מי שהיה בבית כנסת בשבת בר מצווה יראה מהר מאוד שעל כל טעות הכי קטנה לפחות חצי מהבית כנסת קופץ לתקן. אז להכניס משפט שלם מבלי לגרום לתרעומת? 3- גם אם הצלחת איכשהו ליישב את הסעיף הקודם, מדוע כל אלו שפרשו מהיהדות (צדוקים למשל) שמרו על התורה שבכתב למרות השינויים שהוכנסו? היינו צריכים לראות לפחות גרסה שונה אצל אותם כתות (תראה מה קרה לנצרות). לאור זאת ניתן לומר באופן חד משמעי שהסיפור של המוסלמים של החלפת הגרסה של עקדת יצחק בישמעאל מופרכת מיסודה. לגבי הנחות היסוד אני ייתן לך דוגמה: היום אין חולק (נורמאלי) שהעולם נוצר מתישהו ולא היה קיים תמיד. כשאתה שואל אדם שלא מאמין בבורא עולם כיצד נוצר העולם הוא עונה במקריות. כשאתה שאול אדם מאמין כיצד נוצר העולם הוא ישר אומר ישות אלוקים. כשאתה בא לבדוק מבחינה סטטיסטית האם בריאת העולם יכולה להיווצר באקראיות אתה מגלה שאין סיכוי. כששואלים את מי שלא מאמין בבורא עולם כיצד הוא מיישב זאת, הוא נותן תירוץ תחת הנחת יסוד שהוא מאמין בה ואז מנמק מדעית. ההנחת יסוד היא שאין בורא לעולם, ואם יש עולם אז הבלתי אפשרי סטטיסטי קורא בכמות זמן לא מוגבלת (למרות שזה עדיין לא אפשרי). יש כלל בתלמוד "כל דאלים גבר" שאומר שאם יש מקרה על שייכות חפץ שאין עליו ראיות שמתקבלות בבית דין, החפץ נשאר אצל מי שהוא כרגע (או הראשון שמגיע אליו) עד שמביאים ראיה. לכן, כל עוד שאין ראיה על כיצד נוצר העולם אי אפשר לצאת מתוך נקודת הנחה שאין בורא לעולם והכל במקרה ואי אפשר להניח את הנחת יסוד זו. אני מזכיר שזה רק דוגמה. היהדות מתחילה במשפט "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". הכוזרי שואל מדוע לא האלוקים שברא את העולם, הרי זה יותר גדול? בגלל שאת ה' פגשנו בהר סיני, אנחנו מכירים אותו, והוא סיפר לנו שהוא ברא את העולם. אם יש לך תשובות אשמח לקבל אותם (אחרת שתיקה כהודאה) אם אין לך תשובות, אשמח אם תשאל את הפרופסורים (או שאתה מפחד מהתשובות). המפקד שלי בצבא אמר לי "זה לא בושה להגיד 'אני לא יודע'", ולעולם לא שמעתי אותו אומר משפט זה...

    @foryoutubers9634@foryoutubers9634 Жыл бұрын
    • אני מציע לך לראות כמה סרטונים טובים אצלי בערוץ על מתי וכיצד אוחדו הטקסטים . היהודאים וישראל כן חיו ביחד בממלכת יהודה לאחר נפילת ממלכת ישראל . לכן בתנך קיימים נראטיבים ישראלים . אידאולוגיה היא של יהודה כי היא קיימת וישראל כבר היסטוריה .

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
    • @@AlexTseitlin אני יצפה. אבל נגיד וענית על השאלה הראשונה בתשובה זו למרות שהתשובה אינה מספקת, יש עוד שתי שאלות... ואם זה מעניין אותך, תבדוק כיצד היהדות מתייחסת לטקסטים חדשים שבאים להיכנס לתוכה. ראה ערך הזוהר וערך סדר קודשים

      @foryoutubers9634@foryoutubers9634 Жыл бұрын
    • @@AlexTseitlin אני רואה שאין לך תשובות

      @foryoutubers9634@foryoutubers9634 Жыл бұрын
    • @@foryoutubers9634 אתה מדבר על יהדות ? יהדות זה תקופה אחרת . טקסטים בכל העולם הקדום נכתבו ושונו במשך אלפי שנים . תראה אותו תהליך במסופוטמיה עם הסיפור של מבול וגם אלינו לטקסט הגיע גרסה שלו . התנ״ך נוצר במשך כ800 -900 שנה . זאת ספריה של טקסטים

      @alexandertseitlin4703@alexandertseitlin4703 Жыл бұрын
    • @@alexandertseitlin4703 סליחה אלכס, אבל אתה לא עונה על השאלות. כדי להמשיך בתאוריה זאת ובכל תאוריה אחרת חייב לתת הוכחות חותכות לשלושת השאלות המוצגות למעלה, אחרת כל תאוריה אחרת נופלת. לא מתאים לך להתחמק. תזכור שתאוריות אלו שאינן עומדות במבחן המציאות כל עוד השאלות שהצגתי לך לא נענו במלואם. תזכור גם שהנחות היסוד בתאוריות אלו שגויות מהיסוד כי הנחות יסוד אלו באו מהשקפת עולם. אני מכיר את התאוריות הללו. כולן אינן עומדות במבחן ההיסטוריה. וכולן התחילו בעקבות פריקת עול של מדענים מהנצרות שדיכאה ביד קשה את המדע כאילו מדובר בכישוף. מה גם, שכל חקר המקרא התחיל בכלל בטקסט הלא מקורי (הלא הוא בשפת לשון הקודש) הנוצרי המלא בטעויות שעליו מתבססים חוקרים רבים. אני ממליץ לך לצפות בסרטון זה לפני שאתה ממשיך: kzhead.info/sun/lbWxcchpq4ulqq8/bejne.html&ab_channel=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F%D7%9C%D7%95%D7%99 כל עוד לא הצלחת לסתור את שלושת הטענות אין שום סיבה להמשיך לרשום תאוריות, הרי הן נופלות עקב הטענות. בהצלחה, אתה תזדקק לה :)

      @foryoutubers9634@foryoutubers9634 Жыл бұрын
  • 16:55 למה ברור שזו מילה ארמית ולא עברית? 25:11 למה ברור שמדובר בשימוש מאוחר? כי היא אמרה בתחילת המשפט את המילה "ברור ש"? 27:10 מאיפה אנחנו יודעים שלהלל הגיע לפני לשבח? יש ממצא ארכיאולוגי להישען עליו? 33:12 למה 'שלמה בן-דוד מלך ישראל' הוא נוסחה מזמן אחד ורק 'שלמה' מתקופה אחרת? 39:39 למה זמן מועד ועת הן מתקופות שונות?

    @coraltitan6225@coraltitan6225 Жыл бұрын
  • לא יודע... כמי שקורא את ספר תהילים דרך קבע (כחלק מהחיים היהודיים...) אני רואה אחידות כל כך גדולה, ממש אותו גביש פועם בליבם של כל המזמורים. אם נכתבו באמת בתקופות שונות ובידי אנשים שונים -- היה חייב להיות קוד, שיטה, חוק, לכתיבת מזמורים אלו - ואין כזה. הם פשוט טובים מידי, עמוקים ומתומצתים מידי. בעיני סביר בהרבה להניח שנכתבו בידי אדם אחד (אולי לא ממש כולם, אבל רובם המוחץ). גדול משוררי ישראל, ולטעמי - גם גדול משוררי העולם, בכל הדורות. המלך דוד? אין לדעת כמובן.

    @MottiShneor@MottiShneor Жыл бұрын
  • מארם נהריים למצרים kzhead.info/sun/ZtGTY5V8eqWfe68/bejne.html = משה ההיסטורי kzhead.info/sun/nqiGZrqvnoCuhqc/bejne.html = - אחנתון המונותאיסט הראשון?! kzhead.info/sun/eap_dNSHsYWhfK8/bejne.html = יתרו, משה והאל י-ה-ו-ה kzhead.info/sun/lb6gaJdtjpiMdok/bejne.html

    @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
  • מרתק אבל לא ענתה בסוף על שאלת מיליון הדולר... גם לא דיברה על עברית מקראית ארכאית (מלפני תקופת בית ראשון?) . אלכס, אתה עושה חיים קלים מדי למרואיינים.

    @NeriKafkafi@NeriKafkafi Жыл бұрын
    • זו הפעם הראשונה שהערוץ עוסק בנושא הזה בשיחה מיוחדת. שיעור היכרות ומבוא לנושא התארוך הלשוני. יש עוד הרבה ללמוד בתחום הזה ועוד חוקרים מעולים לשוחח איתם.

      @ukrainitz1@ukrainitz1 Жыл бұрын
    • אני גם הייתי מת לדעת מה לדעתה נכתב ראשון ומה לגבי החומש

      @adarwinterdror7245@adarwinterdror7245 Жыл бұрын
    • @@adarwinterdror7245 ברור. גם אני. ויש עוד הרבה שאלות. טוב שנשארנו עם טעם של עוד.

      @ukrainitz1@ukrainitz1 Жыл бұрын
    • היא חוקרת מקרא. למה שתדבר על עברית קדם מראית? שנית, אין כמעט עדויות של ממש לעברית הקדומה (לוח גזר אולי, אם זאת עברית בכלל). כמובן שדיברו משהו לפני שכתבו את התנ״ך, אבל אין תשובות מבוססות לגבי השפה הזאת.

      @oronjoffe@oronjoffe2 ай бұрын
    • @@oronjoffe לא כתבתי עברית קדם מקראית, כתבתי בפירוש מקראית ארכאית, שבהגדרתה נמצאת במקרא. למשל: בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן

      @NeriKafkafi@NeriKafkafi2 ай бұрын
  • ללמוד תנ"ך מפרופסורים, זה כמו ללמוד ניתוח לב מסנדלר!!! אלכס אני מעריך מאד את העבודה שאתה עושה , אבל תהיה הוגן כמו שבעיניני ביטחון אתה מראיין אלופים לשעבר , בעינייני מסורת התורה , תראיין רבנים רציניים ,אני יכול להמליץ גם...

    @user-lv2wu9jf9i@user-lv2wu9jf9i2 ай бұрын
    • תודה. אני עוסק במחקר אקדמי. דוגמות אני מכיר טוב

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin2 ай бұрын
    • מעניין שאתה יודע לשפוט מי מבין ומי לא. מניין הידע המופלג שלך?

      @oronjoffe@oronjoffe2 ай бұрын
    • ​​​​@@oronjoffe בשונה מחוקרים שחוקרים בלי מסורת אצלנו יש מסורת של 3000 שנה מאב לבן , תנ"ך זה לא הארי פוטר ולא מנתחים את הטקסט לפי מה שעולה לנו בראש, כמו מה שהיא רוצה לחשוב בדקה 55:20 "שמישהו לא הבין את הפסוק הראשון" ובגלל זה דחף עוד פסוק שיסביר...זה הדבר הכי מגוחך ששמעתי עד עכשיו בנושא חקר המקרא

      @user-lv2wu9jf9i@user-lv2wu9jf9i2 ай бұрын
  • מאד מאד מעניין. אני תוהה מה הסיבה לשלול את זה שהיו ביטויים נירדפים למילים. כמו שהיום אני יכול להגיד שראיתי ציפור בשמים, מטוס ברקיע וירח במרום. יש פה שלושה ביטויים שמבטאים את אותו הדבר. מילים נרדפות. אבל כולן קיימות בדיוק באותו הזמן, באותה שפה תרבותית ובמקביל. מדוע החקר הלשוני חושב שיש פה הבדל תרבותי-שפתי דווקא ושולל שימוש במילים נירדפות?

    @adarwinterdror7245@adarwinterdror7245 Жыл бұрын
    • כי יש מילים שאופייניות לתקופה מסוימת לדוגמה המילה גזעי שהייתה אופיינית לשנות ה80 ויצאה מכלל שימוש וגם הביטוי מה נשמע שהיה נפוץ עד שנות האלפיים והוחלף בביטוי החדש מה קורה

      @shon7507@shon7507 Жыл бұрын
    • @@shon7507 אבל איך יודעים שמילה היתה אופיינית לזמן מסויים ויצאה משימוש בזמן אחר? אנחנו יכולים לטעון שהמילה "גיזעי" יצאה מהאופנה בשנות ה2000 רק בגלל שאנחנו יודעים בוודאות איזה טקסט או שפה שומשה בשנות ה80 ואיזו בשנות ה2000. אבל במקרה של המחקר, באיזו שנה דיברו איך זו בדיוק שאלת המחקר. לו קודם כל היו יודעים בוודאות באיזו שנה נכתב הטקסט, אז היה ניתן לדעת אילו מילים היו שגורות בשפה. אבל לא ידוע מתי נכתב הטקסט. זה מה שמנסים להבין מהשפה. לא ככה? אז זה נשמע כמו הנחת המבוקש להגיד שאם השתמשו במילה אחת בחלק מהטקסט ובמילה אחת בחלק מהטקסט אז יש פה תקופות שונות. אבל אם לא יודעים אם יש פה תקופות שונות, למה לא ניתן לשער שהשתמשו במילים נרדפות באותה התקופה? כמו שהיום אומרים "מה נשמע" ו"מה המצב" ו"מה קורה" במקביל. תלוי בתרבות והסטייל של כל דובר.

      @adarwinterdror7245@adarwinterdror7245 Жыл бұрын
    • @@adarwinterdror7245 כי יש טקסטים אחרים חוץ מקראיים שמשווים אותם למקרא

      @shon7507@shon7507 Жыл бұрын
    • @@shon7507 אילו טקסטים בעיברית יש שיודעים בוודאות את התאריך בו נכתבו שמשתמשים בשלל הלשונות שמשתמשים בהם במיקרא כדי לדעת?

      @adarwinterdror7245@adarwinterdror7245 Жыл бұрын
    • בהחלט אין לשלול זאת, אבל שמים מרום ורקיע אינם בדיוק אותו דבר, למרות שהם ״שוכנים״ באותו מקום. יש עיקרון בלשני שנוסח ע״י Ferdinand de Saussure ולפיו *תמיד* יש הבדל כלשהו בין מילים באותו טקסט, ואם הן מילים נרדפות אז ההבדל הוא או במשמעות (denotation) או במשמעויות הנלוות (connotation) או במשלב (register) או בדיאלקט! הרבה מאוד מאמץ הושקע בניתוח ההבדלים בין הדיאלקטים של העברית הקדומה, כולל תיארוך (ר׳ למשל ספרו של אבא בן דויד ״לשון מקרא ולשון חכמים״ שהוא כנראה הספר הגדול בנושא אבל בהחלט לא היחיד). כשאתה מסתכל על התמונה הכללית אתה יכול בד״כ להסיק מה היא מילה ״מוקדמת״ ומה היא ״מאוחרת״ או לחילופין, מה היא מילה ״יהודאית״ ומה היא מילה ״ישראלית״ (או ״צפונית״ וכדומה, תלוי כמובן בהקשר). אתה יכול לסמוך על חוקרי המקרא שכאשר הם מתארכים לפי הלשון, הם בוחנים את האפשרות שמילה היא נרדפת למילה אחרת (אבל צריך להצדיק זאת מבחינה ספרותית או אחרת) אבל רשימות המילים ה״מוקדמות״ וה״מאוחרות״ עומדות לפניהם גם הן. ואפילו אם מדי פעם הם טועים (נניח, מה, אחוז אחד מהזמן? שני אחוזים?) זה לא משנה את התמונה הכללית.

      @oronjoffe@oronjoffe2 ай бұрын
  • הדתיים טוענים שאלוהים כתב את הטקסטים מראש לפי הזמנים המאוחרים.

    @tucut8054@tucut805411 ай бұрын
  • לא מקצועי בעליל מצידה לטעון שלדעתה ספר יונה ורות אינם עתיקים ואינם שייכים לתקופת בית ראשון מבלי לתת לפחות טענות על כך! וההפך הוא הנכון מבין רוב ספרי המקרא הם מבין היחידים לדעתי שכן עתיקים.

    @user-jt9nu8cg3i@user-jt9nu8cg3i Жыл бұрын
    • מדוע לדעתך רות ויונה עתיקים? עד כמה עתיקים? מתי נכתבו לדעתך? אילו עוד ספרים לדעתך הם עתיקים מאותה התקופה או אף עתיקים יותר מרות ויונה? (ולמה?)

      @adarwinterdror7245@adarwinterdror7245 Жыл бұрын
    • @@adarwinterdror7245 מפני שרואים בבירור שמדובר בתקופות עתיקות עם שפה עברית מאוד קולחת ללא השפעות ארמיות של גלות בבל. בנוסף רואים שספר יונה במבט מעמיק מדבר על התקופה הישראלית ההנותאיסטית טרום המונותאיסטית שהגיעה לשלב הסופי שלה בגלות בבל, מפני שיונה בורח מיהוה בשלב שהאמונה בו הייתה רק ארצית ולא גלובלית. ורות ובועז מדובר על התקופה הישראלית ההנותאיסטית גם, בכך שרות מוצגת כלא חלק מברית ישראל אך כן חלק מהמעגל העברי הרחב בעם העברי. להתחיל להסביר לעומק את כל הנסיבות והסיבות לא אפשרי כאן לדעתי. אבל זה רק לעת עתה. דוד בלחסן מדבר על הנושאים הללו לעומק בערוץ היוטיוב שלו. הבעיה שמרבית החוקרים בארץ לא הבינו את המעגל וההבדל בין עברים לבין ישראלים ובין מונותאיזם לבין השלב הטרומי ההנותאיסטי שהיה בעם.

      @user-jt9nu8cg3i@user-jt9nu8cg3i Жыл бұрын
    • @@user-jt9nu8cg3i תודה רבה על התשובה. נתתי לי כיוונים לחקירה עצמית.

      @adarwinterdror7245@adarwinterdror7245 Жыл бұрын
    • @@adarwinterdror7245 בשמחה, בכלים שכלתניים תוכל להגיע למסקנה זהה לדעתי. אם תרצה אוכל בהזדמנות להפנות אותך לסרטונים שבלחסן דיבר על כך משיח לפי תומו, מפני שלא היה לו סרטון ספציפי על השאלה הזו. בנוסף ספר שמואל גם נחשב למרות העריכה המאוחרת של גולי בבל, לספר עתיק.

      @user-jt9nu8cg3i@user-jt9nu8cg3i Жыл бұрын
    • @@user-jt9nu8cg3i אם לא מורכב לך, אשמח לשם ספציפי להרצאה של בלחסן (אם כי קצת קשה לי להקשיב לו מדבר. לא יודע להסביר למה) או לינק. אני יחסית חדש לטיעונים שמםרקים כל ספר למתי נכתב, מתי נערך ומדוע. כל פעם שאני שומע טיעונים בעד תיארוך ספר למאה מסויימת, אני אחכ שומע נימוקים נגד אותו טיעון, ושניהם נשמעים לי הגיוניים באותה המידה. אני לא מבין מספיק בנושא כדי לגבש עמדה משלי, ולכן אם אני נשאל, אני תמיד אומר 'יש כאלה שאומרים כך, ויש כאלה שאומרים אחרת' ונישאר אגנוסטי בנושא.

      @adarwinterdror7245@adarwinterdror7245 Жыл бұрын
  • השאלה הבאמת מעניינת היא למה זה חשוב? מה המטרה ? אוקיי טקטס מסויים נכתב בשנה וכו וכ.. אוקיי ומה?

    @nr7343@nr7343 Жыл бұрын
    • כמו שפרופ' סמט הסבירה בתחילת הסרטון - אם רוצים להבין לעומק את הטקסט, חייבים להבין את ההקשר שבו הוא נכתב והתארוך הוא הבסיס להבנת ההקשר

      @AlexTseitlin@AlexTseitlin Жыл бұрын
    • @@AlexTseitlin זה לא בדיוק מסביר את החתירה לתארוך זמנים..אפשר לקרוא את הטקטס כטקטס ולנסות להבין..מתעסקים בזה כבר 200 שנה אלפי פרופסורים ובנתיים הכל אוויר

      @nr7343@nr7343 Жыл бұрын
    • @@nr7343 לא הכל אוויר. זה מה שפרופסור סמט מדגימה כל כך יפה. אנחנו באמת יודעים היום טוב מאי פעם בתולדות המחקר על תקופת כתיבת המקרא.

      @ukrainitz1@ukrainitz1 Жыл бұрын
    • @@AlexTseitlin למה לא ללכת לאיש מקוצע אמיתי כדי להבין טקטסים כאלה..הבנת את תהילים על סמך ההרצאה שלה? הכל אוויר רבנו

      @nr7343@nr7343 Жыл бұрын
    • @@ukrainitz1 אני שמח שהם ממשיכים להתעסק...פעם היו מכחישים את יציאת מצריים היום פחות..אני פשוט לא מבין את הפואנטה האמיתית של הפרופסורים האלה..והם בטח לא תורמים לשום הבנת טקסט

      @nr7343@nr7343 Жыл бұрын
  • די קישקוש שום דבר לא וודאי. גברת קשקשנית לא יותר.

    @bogi214@bogi214 Жыл бұрын
  • מקום החינוך בתרבות היהודית מדוע תפס החינוך מקום כל כך מרכזי בתרבות היהודית? מה חסר בחינוך היום, ביחס לחינוך היהודי-מקורי? על דמות האדם השלם, על הטבע האגואיסטי, ועל הצורך הדחוף של העולם בתיקון גלובלי. לפני הכול חשוב לדייק. זה לא שהחינוך היה חשוב לנו כעם, אלא החינוך הוא זה שעשה מאיתנו עם. למה הכוונה? לפני כ-3800 שנה, בבבל העתיקה, האנושות נקלעה לסוג של מלחמת עולם, כמתואר בסיפור מגדל בבל. אנשים הפסיקו להבין זה את זה, נלחמו זה בזה עד ש"חצי העולם שם נפל בחרב" (פרקי דרבי אליעזר, פרק כד). איש חכם אחד החליט לחקור למה זה קורה, ואיך אפשר לצאת מזה. אברהם הבבלי. הוא גילה שכוח אחד פועל בכל הטבע, ומגמת ההתפתחות היא לעבר אחדות הכול. בהתאם לזאת הוא חינך לחסד ולאהבה לזולת. "נַעֲשֶׂה אָדָם", מכונה התהליך החינוכי הזה בלשון המקרא. מטרתו לרומם את האדם מעל טבעו האגואיסטי, ולעשותו דומה לכוח הכללי שפועל בבריאה. תכונתו השפעה טובה, כלומר נתינה ואהבה, ולשם כיוון אברהם את כל מי שרק שמע. "אלפים ורבבות" התקבצו סביב האידיאה הרוחנית שלו, כפי שכותב הרמב"ם בספר המדע, ומהם התהוותה האומה. זו לא אומה טבעית ככל אומות העולם, אלא התקבצות מלאכותית סביב חינוך שבונה קשר מיוחד בין בני אדם, הופך אותם להיות מחוברים "כאיש אחד בלב אחד". בלי הקו החינוכי הזה, מבחינה איכותית-מהותית לא קיים עם ישראל. לכן, לאורך ההיסטוריה זכה אצלנו החינוך לחשיבות עצומה. לא היה ילד שלא למד קרוא וכתוב, כולם עסקו משך כל החיים בלימוד המקורות שהסבירו מהו יחס נכון לדומם, לצומח, לחי, לבני האדם האחרים ולחברה בכללה. אותה תפיסת עולם שייסד אברהם פורטה אחר כך בתורת משה, ומנהיגי האומה היו אנשי חינוך במהותם. ספרי החינוך שלנו עברו מדור לדור משך אלפי שנים, ורק במאות השנים האחרונות התחלנו להיות מושפעים מהחינוך של אומות העולם. בשונה מכל חינוך אחר שמתקבל בטבעיות כחכמת חיים מועילה, החינוך הישראלי-מקורי מתייצב נגד הטבע האגואיסטי של האדם והחברה. כדי להפנים אותו נדרשת עבודה בלתי פוסקת, מרגע שהאדם נולד ועד אחרון ימיו. הרי זה לא טבעי להתנהג לפי קוד של "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", או "ואהבת לרעך כמוך". לא טבעי להיות "כל ישראל חברים", "ערבים זה לזה", לחשוב על כולם כמו על עצמך. האגו של האדם כל הזמן מתעצם, ועליו לחנך את עצמו ללא הפסק, בהתאם. להתחדש, להתקדם. אחרי החורבן עקב שנאת חינם יצאנו לגלות ארוכה בין אומות העולם. איפה שלא היינו, נאבקנו על האפשרות להמשיך לפחות במשהו את הקו החינוכי. בלעדיו, היינו פשוט נעלמים. החינוך החזיק אותנו, חיזק אותנו, סידר אותנו, נתן לנו אפשרות להשתייך לאותה אומה גם בלי מדינה, חבל ארץ משותף, ארגון כלשהו. הורים נמדדו לפי השקעתם בחינוך, והיו צריכים להיות מחנכים בעצמם. רמת ההצלחה החינוכית של משפחה הגדירה את מעמדה בחברה. היום, כשהעולם נעשה מקושר כמו כפר קטן, כשכולם תלויים בכולם ומשפיעים על כולם, הגענו למצב נפיץ כמו שהיה בבבל העתיקה. או שתפרוץ מלחמת עולם, או שנקדים לה מהפכה חינוכית-תרבותית שתביא לחיבור ולהשלמה בין אדם לאדם. התהליך הזה יכול להתחיל רק כאן, בעם שנבנה ביסודו על החינוך של אברהם. אמנם כבר דורות אנחנו מנותקים ממנו, ולכן ישראל לא מהווה דוגמה לחיים באהבה, כואב הלב לראות איך הפילוג גובר ומתלבה השנאה, ואף על פי כן, יש בידינו להתחבר לחכמת ישראל המקורית ולהדליק אור בחשכה. להוליד יחד אדם חדש, אנושות חדשה. נשים בצד את הוויכוחים בין דתיים וחילוניים, ונחזור כולנו להיות מקוריים. 'יהודי' זה מלשון ייחוד, איחוד, אחדות מעל השוני, ו'ישראל' זו קריאת כיוון: ישר אל כוח האהבה והנתינה שביסוד הבריאה. האדם השלם, כל רגע בקיומו מוקדש לבדיקה איך יוכל לממש את עצמו באהבה לזולת. לדומם, לצומח, לחי, לאדם, לאנושות, לכוח הטבע הכללי. אהבה לכול, אהבת עולם. זוהי מטרת החינוך המקורי של העם. ונקודה אחרונה, הכי חשובה: חינוך הוא בדוגמה, חינוך זו בניית אווירה. מרגע שתינוק נולד הוא צריך להרגיש שהאוויר מלא ברצון ובמחשבה שמכוונים לאהבה. שכולם סביבו פועלים מתוך דאגה לזולת. מכל מבט ומכל תנועה הוא לומד, סופג את הרוח והכוונה. אמנם מבפנים יצמח בו הכוח האגואיסטי, אבל ההשפעה החינוכית-תרבותית תראה לו איך להשתמש בו לטובת החברה. כך, יחד, נעלה את עצמנו לדרגת הכוח העליון שבטבע, שכל כולו אהבה. המילה "אדם", מלשון "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן", בדיוק על זה מצביעה. שיהיה לנו בהצלחה.

    @yonayehezkel3150@yonayehezkel3150 Жыл бұрын
  • הרצאה רדודה ולללא שום ביסוס עובדתי הכל השערות כך זה שנותנים לאנשי האקדמיה לתת הרצאות בנושאים שאינם מבינים תתנו קצת במה לאנשים שמאמינים בבורא עולם בתורה הקדושה ובמסורת ישראל של 3300 שנה שעובר מדור לדור בלי שום שבירה בדורות מכל העולם התקבצו יהודים והתורה אותה הדבר ללא שום החסרה של פסיק לא כמו הברית החדשה שיש בערך 50 אלף!!!! גרסאות מה עם נבואות התורה והנביאים ???? כל הנבואות התגשמו במלואם עד עצם היום הזה במשרד החינוך ובאקדמיה קיצצו בלימודי המסורת מעדיפים ללמד על עבודה זרה מאשר מסורת ישראל מוטב שירצו בנושאים רבים ולא ישטפו לציבור השכל בנרטיבים שקריים וללא שום ביסוס להגיד שהעתקנו מהמצרים מי העתיק בדיוק זאהי בדיחה שלא מצחיקה.

    @galaxyosher5720@galaxyosher5720 Жыл бұрын
    • Galaxy אמונה אפילו צרופה לא הופכת סיפורי סבתא לאמת היסטורית

      @user-qy8bq8xt7s@user-qy8bq8xt7s Жыл бұрын
    • @@user-qy8bq8xt7s מחלוקות מותר הרי אנו חיים בדמוקרטיה ולעובדות האם שער הניצחון של טיטוס שבו מתואר הרס בית המקדש והביזה והשלל אלו סיפורי סבתא? קברי האבות הקדושים התנאים והאמוראים סיפורים הם?? הממצאים החד משמעיים של המטבעות כדי החרס והכתובים הכל מזוייף?? ידידי היו חיים לפנינו ויהיו אחרינו ןאם עדיין לא הצתרפת מוזמן להארי קרישנא יוגה בודהה סנטיולגיה הברית החדשה ועוד שמות מפוצצים ומכובסים לעבודות האלילים..... כשאתם משערים השערות ללא ביסוס של שום עובדה פיזית ומדעית מן ההגינות שתאמרו שזאהי השערה בלבד של המרצים ברכה והצלחה.

      @galaxyosher5720@galaxyosher5720 Жыл бұрын
    • @@galaxyosher5720חה חה חה איך אתה מחבר אירוע היסטורי משנת 70 לספירה לסיפורי סבתא מלפני 2,600 שנה ? אכן ההיסטוריה הכתובה המוכחת מתחילה בערך בעזרא ונחמיה או בעידן כורש, כל מה שלפני זה זה אמונה בכסילות או טלנובלה ללא הוכחות עם כל הדיאלוגים שם . במילחמות היהודים של יוסף בן מתתיהו אין מי אמר למי וכל הבדיחות הללו.

      @user-qy8bq8xt7s@user-qy8bq8xt7s Жыл бұрын
    • @@user-qy8bq8xt7s חחחחח לא ציינת תקופות אמרת אמונה סיפורי סבתא הגמרא אומרת מו שכופר בדבר 1 כאילו כופר בכל התורה....

      @galaxyosher5720@galaxyosher5720 Жыл бұрын
    • @@galaxyosher5720 גמרא זה עבורי סיפורי האחים גרים ,או שחרזדה , הפסיק לענין אותי לפני 40 שנה. אני מעדיף לנסות להבין את חוקי היחסות של אלברט איינשטיין ,או את חוקי קפלר

      @user-qy8bq8xt7s@user-qy8bq8xt7s Жыл бұрын
  • את זרועות מישקפי הראייה שלך, רצוי לכופף מעט ב-עזרת חימום נכון במיקום הזווית עקומה שלהם, כדי שיאחזו טוב יותר על אוזנייך, כך שתפסיקי עים ההרגל מסיח הדעת (ו-מעצבן"...) שלך, כל כמה מישפטים שלך, לידחוף אותם למקומם הטוב יותר...!!!

    @simonpaz8040@simonpaz8040 Жыл бұрын
KZhead