הרב אהרון ישכיל - במפגש חברים - דיבורים מהרב"י וניגונים !!!-------------------------------- ובשדי חמד אסיפת דינים מערכת ארץ ישראל אות א כתב שדברי השדה הארץ נכונים ובעצמו היה לו מעשה וראה כי כל לגבי תלמיד חכם ובפרט אם תורתו אומנותו וכל שכן אם רבים צריכים לו שמלמד תורה לרבים הוא קרוב להפסד מלשכר אבל לכל העם וודאי חיובא מוטלת עליהם להשתטח.
ובמשנת יוסף חלק א סימן נ"ז אות ב כתב גם לדברי הרמב"ם והתוספות שמותר לצאת מארץ ישראל רק לתורה ולשא אישה ולסחורה יש לומר על פי מה שכתב פאת השולחן בטעם היתר היציאה לסחורה משום שעצם הסחורה הוא עניין של חיי נפש אם כן גם בתפילה הוא חיי נפש לא פחות מסחורה.
אולם במשפט כהן קמז כתב שצריך עיון הרבה על מה שהתיר השדה הארץ והאריך לדחות דבריו וכן בחמדת צבי. וכן עוד, באבן פינה סימן קל"ט שסיכם וכתב שלמעשה ההיתר דחוק ומכל מקום הרוצה לסמוך אין מזניחין אותו.
ובאז נדברו חלק יב סימן כח שכתב שמה שהתחילו לנסוע מארץ הקודש לבקר קברי צדיקים זה עלבון לארץ ולאבות הקדושים, התנאים והאמוראים הקבורים כאן ובפרט בעידן של יצר ותאוות תיירות כל אחד יש לו לחשוב בנפשו אם כל כוונתו רק לשם שמיים אומנם אחרי שובי, נחמתי, שראיתי שכתב בברכי יוסף ושערי תשובה שמותר והוסיף בחלק יו"ד סימן מ"ג וכעת נראה זה הסברא שמותר שתפילה קשור עם עבודת הלב וממילא הדמיון וההרגש החיצוני פועל מאוד על הפנימיות לכן אם צדיקים שיש לו שייכות זה יכול להשפיע יותר על הלב שזה עיקר כוונת ההשתטחות על קברי צדיקים.
עד כאן הבאנו דברי הפוסקים האחרונים והדעת מתירה ומאפשרת, וכיוון שאין איסור בדבר בצורה ברורה, וגדולים המה המצדדים להתיר, יש על מי לסמוך בשופי.
לעניין השאלה: "המבלי אין קברים?", ובכן, ראשית דבר, צא ולמד, מי שאל שאלה זו ומדוע, ומשוך ידך, מכיוון זה, וד"ל.