רבנו נחמן שאמר - עוד יהיה זמן שמי שיהיה איש כשר פשוט, יהיה חדוש גדול כמו הבעל~שם~טוב זכרונו לברכה שיחה ז'
טוב מאד מי שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו. כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב ( דברים יא, א): בנים אתם לה' אלקיכם. על~כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים שקורין "פיעשטשין". ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים (קדושין לו.)] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום מבחינת בן. הטוב בעיניו יעשה. עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל. ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני אביו: ושמעתי מעשה מזקני רבי נחמן זכרונו לברכה כשהיה על הספינה. פעם אחד לא היה להם לחם ולא אכלו כמה ימים עד שהגיעו לאיזה עיר. ולא היה שם יהודים רק ישמעאלים ולקח ישמעאל אחד את רבי נחמן הנזכר לעיל ונתן לו לאכל. והוא כבר לא אכל כמה ימים ונטל ידיו וברך ברכת המוציא. וקדם שהתחיל לאכל בא לו על מחשבתו "אל תלחם את לחם רע עין" (משלי כג, ו). ומחשבות שלנו אינם דבר ריק כלל (כך אמר רבי נחמן זקני הנזכר לעיל בספורו מעשה זו), ולא ידעתי מה לעשות כי כבר ברכתי ברכת המוציא. אך אף~על~פי~כן היה בדעתי למנע מלאכל כלל מחמת המחשבה הזאת. אחר~כך בא על מחשבתו: ואת העורבים צויתי לכלכלך (מלכים שא יז, ד), ואז אכל. (ואמר רבנו זכרונו לברכה בעת ספורו זאת. וזה נראה והוטב בעיני מאד מה שהעמידו על המחשבה, שמסתמא כשבא על מחשבתו כך בודאי הוא כך באמת). כמו~כן לענין כל המחשבות הבאים על האדם לבלבלו. אחר~כך עוזרו השם יתברך ושולח לו מחשבה אחרת של התקרבות. כגון לענין הנזכר לעיל שלפעמים ידמה להאדם במחשבתו שאינו ראוי להיות כבן לפניו יתברך וכיוצא בזה אף~על~פי~כן עליו לעשות את שלו כנ"ל. ואחר~כך יעזרו השם יתברך וישלח לו מחשבות של התקרבות. כי באמת כל ישראל כלם קרויים בנים אצלו יתברך ועל כן ראוי לנו לפרש שיחתנו וצערנו לפניו יתברך כבן הקובל לפני אביו: !!!!!!!!
כמה להחמיר בבשר וחלב
יעשיר שאין לו כלום,ועני שיש לו הכל
כלב במידרשה של רומי,חזק !
כבודו לראשות הממשלה ?!
מ-930 עד-120,ו-1000 שנה ימות משיח
- הצלת יהודיות מערבים! יצחק:גדולתו וחוכמתו של משה
סרטון על שובו בנים לפני 20 שנה חלק ב'
מה פרוש להיות דתי.
- כ''ח טבת התשע''א חלק
בתפילה לפני הלימוד - חוהמ''ס
יתוש משגע בן אדם מצחיק. החיים בעולם.
הניסיונות המדעיים להפריך את התורה
הרב על עבודה בשבת ומרדכי בן דוד מלאכי רחמים
אלעד לי לעד
יובל והתזמורת האנדלוסית
"מעיין עולם הבא" מילים: זמירות השבת לחן: רבי נחמן
מעין עולם הבא
אשרינו -
"ידיד נפש" אהוד בנאי
יש בני אדם -
עלמא-ניגון לבניה
- והארץ הייתה
רונן שטרן- מתי תופיע
רחמנא
מנוחה ושמחה חדא וברכיה - קצב מתרחש Barakaya - Kez...
אשרי יושבי ביתך
וגדי פוגטש - "לב טהור - אין סוף
לב בשר חן עליון- האר לי משם - סיפור אמיתי
לב טהור / - שר דוב אלדמע
נקוב לב האבן /
כוכבי אור... אני מאמין
להתעורר - אבוטבול ודני ממן
זה הוא שלקח
בית הקדושה
"ליבי המר"
אשרי האיש -
אור גנוז-
אהבה גדולה
כוכבי אור... קול עוז
אנא בכח - קונצרט מרגש - ביצוע מדהים - קול הנשמה
להתחיל 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 2012 2011 2010
רבי לוי יצחק מברדיטשוב רבן של כל ישראל אמר לתלמידיו: "תאמין לי אם הייתי יודע שהעולם ישמעו בקולי, הייתי צועק בקול גדול מסוף העולם ועד סופו שכל מי שרוצה להיות איש כשר וצדיק ועובד ה' באמת, יהיה זהיר וזריז להתקרב להרב הקדוש רבי נחמן מברסלב"..
תודה חבר. עבודה חשובה ונפלאה עשית. יהי רצון ותבורך עליה
תודה רבה אל אספור כי אני חוזרת בתשטוב רבה
הבעל-שם-טוב אומר על הפסוק "כי הנה אויביך ה' יאבדו" כי כשאדם יודע שה"אויב" שלו הוא בעצם ה' כי אין עוד מלבדו, אז יתבטל האויב, הלחץ, הבלבול ויתגלה רק טוב. ה' משפיע פה רק חסד וככל שלאדם יש יותר אמונה והתבודדות הוא יותר רואה את ה'. הוא זוכה לראות את חסד ה' ולא דין. ובאמת הקב"ה עושה רק טוב, הכל מצוין".
חסיד רבנו
נ נח נחמ נחמן מאומן
kzhead.info/sun/Y76dnNadaayQYIE/bejne.html - נפתול kzhead.info/sun/l6yJYbR9jImvip8/bejne.html - מעשה מאבדת בת מלך מתוך הספר סיפורי מעשיות משנים קדמוניות. יובל מספר את הסיפור ומסביר קצת על הדרך kzhead.info/sun/ec2vaatsnnd6i3A/bejne.html
מעלת רבי נחמן מברסלב - מלוקט מגדולי ישראל אמר עליו רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "אם הייתי יודע שהעולם ישמעו לי, הייתי צועק בקול גדול מסוף העולם ועד סופו שכל מי שרוצה להיות איש כשר וצדיק ועובד ה' באמת, יהיה זהיר וזריז להתקרב להרב הקדוש רבי נחמן מברסלב" מדהים! kzhead.info/sun/g9enj5iSoWWGe4k/bejne.html
מעשה ג - מחיגר מַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד קדֶם מוֹתוֹ קָרָא אֶת בָּנָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְצִוָּה אוֹתָם לְהַשְׁקוֹת אִילָנוֹת גַּם יֵשׁ לָכֶם רְשׁוּת לַעֲסֹק בִּשְׁאָר פַּרְנָסוֹת אֲבָל בָּזֶה תִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַשְׁקוֹת אִילָנוֹת אַחַר כָּךְ נִפְטַר הֶחָכָם וְהִנִּיחַ. בָּנִים וְהָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ וְהָיָה יָכוֹל לַעֲמד, רַק שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ וְהָיוּ אֶחָיו נוֹתְנִים לוֹ סִפּוּק דֵּי פַּרְנָסָתוֹ וְהָיוּ מַסְפִּיקִים אוֹתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ וְהָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן [שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ] מְקַבֵּץ עַל יָד עַל יָד מִמַּה שֶּׁנִּשְׁאַר לוֹ מִפַּרְנָסָתוֹ עַד שֶׁקִּבֵּץ סַךְ מְסֻיָּם וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ: לָמָּה לִי לְקַבֵּל הַסְפָּקָה מֵהֶם? טוֹב שֶׁאַתְחִיל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן וְאַף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יָעַץ בְּדַעְתּוֹ לִשְׂכּר לוֹ עֲגָלָה וְנֶאֱמָן וּבַעַל עֲגָלָה וְיִסַּע עִמָּהֶם לְלַיְפְּסִיק [עיר] וְיוּכַל לַעֲשׂוֹת הַמַשָּׂא וּמַתָּן, אַף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמִּשְׁפָּחָה זאת, הוּטַב בְּעֵינֵיהֶם וְאָמְרוּ: לָמָּה לָנוּ לִתֵּן לוֹ הַסְפָּקָה? טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה וְהִלְווּ לוֹ עוֹד מָעוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִנְהג הַמַשָּׂא וּמַתָּן וְשָׂכַר לוֹ עֲגָלָה וְנֶאֱמָן וּבַעַל עֲגָלָה וְנָסַע וּבָא לִאכסניה וְאָמַר הַנֶּאֱמָן שֶׁיָּלִינוּ שָׁם וְלא רָצָה וְהִפְצִירוּ בּוֹ וְהוּא עִקֵּשׁ אוֹתָם וְנָסְעוּ מִשָּׁם וְתָעוּ בַּיַּעַר וְנָפְלוּ עֲלֵיהֶם גַּזְלָנִים וְאוֹתָן הַגַּזְלָנִים נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי שֶׁהָיָה פַּעַם אַחַת רָעָב וּבָא אֶחָד לָעִיר וְהִכְרִיז: מִי שֶׁרוֹצֶה מְזוֹנוֹת יָבוֹא אֵלָיו וְנִתְקַבְּצוּ אֵלָיו כַּמָּה אֲנָשִׁים וְהוּא עָשָׂה בְּעָרְמָה וּמִי שֶׁהָיָה מֵבִין בּוֹ שֶׁאֵין בּוֹ צרֶךְ אֵלָיו, דָּחָה אוֹתוֹ וּלְאֶחָד הָיָה אוֹמֵר: אַתָּה תּוּכַל. לִהְיוֹת בַּעַל מְלָאכָה וְלָזֶה אָמַר: אַתָּה תּוּכַל לִהְיוֹת בָּרֵחַיִם וּבִירֵר רַק אֲנָשִׁים חֲכָמִים, וְהָלַךְ עִמָּהֶם לַיַּעַר וְאָמַר לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים גַּזְלָנִים בַּאֲשֶׁר שֶׁמִּכָּאן הוֹלְכִים הַדְּרָכִים לְלַיְפְּסִיק, לִבְרֶעסְלָא [עיר] וְלִשְׁאָר מְקוֹמוֹת וְנוֹסְעִים בְּכָאן סוֹחֲרִים, וְנִגְזל אוֹתָם וּנְקַבֵּץ מָעוֹת וְנָפְלוּ עֲלֵיהֶם [הַיְנוּ אֵלּוּ הַגַּזְלָנִים הַנַּ"ל נָפְלוּ עַל הַבֵּן הַנַּ"ל, שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ וְעַל הָאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַנֶּאֱמָן וְהַבַּעַל עַגָּלָה] הַבַּעַל עַגָּלָה וְהַנֶּאֱמָן, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לִבְרחַ בָּרְחוּ, וְהוּא נִשְׁאַר עַל הָעֲגָלָה וּבָאוּ וְלָקְחוּ הַתֵּבָה שֶׁל הַמָּעוֹת וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לָמָּה אַתָּה יוֹשֵׁב? וְהֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ וְגָזְלוּ הַתֵּבָה וְהַסּוּסִים, וְהוּא נִשְׁאַר עַל הָעֲגָלָה וְהַנֶּאֱמָן וְהַבַּעַל עֲגָלָה [שֶׁבָּרְחוּ לְמָקוֹם שֶׁבָּרְחוּ] יִשְּׁבוּ עַצְמָם בַּאֲשֶׁר שֶׁלָּקְחוּ התחיבויות כספיות [הלוואות] מִפָּרִיצִים וְלָמָּה לָהֶם לָשׁוּב לְבֵיתָם, שֶׁיּוּכְלוּ לָבוֹא בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת? טוֹב לָהֶם לִשָּׁאֵר שָׁם [בַּמָּקוֹם שֶׁבָּרְחוּ לְשָׁם] וְיִהְיוּ בְּכָאן נֶאֱמָן וּבַעַל עֲגָלָה וְהַבֵּן הַנַּ"ל כָּל זְמַן שֶׁהָיָה לוֹ הַמַּאֲכָל שֶׁלָּקַח מִבֵּיתוֹ לֶחֶם יָבֵשׁ שֶׁהָיָה בָּעֲגָלָה אָכַל אוֹתָם וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁכָּלָה וְלא הָיָה לוֹ לֶאֱכל יִשֵּׁב עַצְמוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת וְהִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ מֵהָעֲגָלָה לֶאֱכל עֲשָׂבִים וְהָיָה לָן יְחִידִי בַּשָּׂדֶה וְנִפְחַד וְנִטַּל מִמֶּנּוּ הַכּחַ עַד שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל אֲפִילּוּ לַעֲמד רַק לִרְחֹשׁ [לזחול] וְהָיָה אוֹכֵל הָעֵשֶׂב סְבִיבוֹתָיו וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהוֹשִׁיט וְלֶאֱכל הָיָה. אוֹכֵל שָׁם וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁכָּלָה הָעֵשֶׂב סְבִיבוֹ עַד שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לְהוֹשִׁיט הָיָה מְנַתֵּק עַצְמוֹ לְהַלָּן וְאָכַל שָׁם, וְהָיָה אוֹכֵל הָעֵשֶׂב אֵיזֶה זְמַן פַּעַם אֶחָד בָּא לְעֵשֶׂב אֶחָד שֶׁעֲדַיִן לא אָכַל עֵשֶׂב כָּזֶה וְהוּטַב בְּעֵינָיו אוֹתוֹ הָעֵשֶׂב מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אוֹכֵל זְמַן רַב עֲשָׂבִים וְהָיָה מַכִּיר בָּהֶם וַעֲדַיִן לא רָאָה עֵשֶׂב כָּזֶה וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ לְעָקְרוֹ עִם שָׁרְשׁוֹ וְהָיָה תַּחַת הַשּׁרֶשׁ אבן טובה וְהַאבן טובה הָיָה מְרֻבָּע וְכָל צַד הָיָה לוֹ סְגֻלָּה אַחֶרֶת וּבְצַד אֶחָד הָיָה כָּתוּב שֶׁמִּי שֶׁיּאחֵז אוֹתוֹ צַד יִשָּׂא אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁיּוֹם וָלַיְלָה נִתְקַבְּצִים בְּיַחַד שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ נִתְקַבְּצִים שָׁם בְּיַחַד וּכְשֶׁעָקַר הָעֵשֶׂב עִם הַשּׁרֶשׁ שֶׁהָיָה שָׁם הַאבן טובה נִזְדַּמֵּן שֶׁאָחַז בְּאוֹתוֹ הַצַּד [הַמְסֻגָּל לִשָּׂא אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁיּוֹם וָלַיְלָה מִתְקַבְּצִים כַּנַּ"ל] וְנָשָׂא אוֹתוֹ וּבָא לְמָקוֹם שֶׁיּוֹם וָלַיְלָה נִתְוַעֲדִים יַחַד וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בָּאִים בְּיַחַד כַּנַּ"ל וְשָׁמַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עִם הַיָּרֵחַ מְדַבְּרִים וְהָיָה הַשֶּׁמֶשׁ קוֹבֵל לִפְנֵי הַיָּרֵחַ בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וּפִרְיוֹ וְעָלָיו וְכָל עָנָף וְעָנָף וּפְרִי וְעָלֶה יֵשׁ לוֹ סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת שֶׁזֶּה מְסֻגָּל לְבָנִים וְזֶה מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה וְזֶה מְסֻגָּל לִרְפוּאַת חוֹלַאַת זֶה, וְזֶה לְחוֹלַאַת אַחֶרֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְסֻגָּל לְדָבָר אַחֵר וְזֶה הָאִילָן. הָיוּ צְרִיכִין לְהַשְׁקוֹתוֹ וְאִם הָיוּ מַשְׁקִין אוֹתוֹ הָיָה מְסֻגָּל מְאד וְלא דַּי שֶׁאֵין אֲנִי מַשְׁקֶה אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאֲנִי מַזְרִיחַ עָלָיו אֲנִי מְיַבֵּשׁ אוֹתוֹ עָנְתָה הַלְּבָנָה וְאָמְרָה אַתָּה דּוֹאֵג דְּאָגוֹת אֲחֵרִים, אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ עֵסֶק שֶׁלִּי הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי אֶלֶף הָרִים וּסְבִיבוֹת הָאֶלֶף הָרִים יֵשׁ עוֹד אֶלֶף הָרִים וְשָׁם מְקוֹם שֵׁדִים וְהַשֵּׁדִים יֵשׁ לָהֶם רַגְלֵי תַּרְנְגוֹלִים וְאֵין לָהֶם כּחַ בְּרַגְלֵיהֶם וְיוֹנְקִים מֵרַגְלַי וּמֵחֲמַת זֶה אֵין לִי כּחַ בְּרַגְלַי וְיֵשׁ לִי אָבָק, הַיְנוּ פּוּל, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְרַגְלַי וּבָא רוּחַ וְנוֹשֵׂא אוֹתוֹ עָנְתָה הַחַמָּה. אֶת זֶה אַתָּה דּוֹאֵג? [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ] אַגִּיד לְךָ רְפוּאָה בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ וּמֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ מִתְפַּצְּלִים כַּמָּה דְּרָכִים דֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים אֲפִילּוּ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּכָאן מְפַזְּרִים תַּחְתָּיו אוֹתוֹ הָאָבָק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הַנַּ"ל בְּכָל פְּסִיעָה וְכָל פְּסִיעָה שֶׁהוּא פּוֹסֵעַ הוּא דּוֹרֵךְ בְּאוֹתוֹ הָאָבָק וְיֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסִים אֲפִילּוּ אֶפִּיקוֹרְס שֶׁבְּכָאן מְפַזְּרִים תַּחְתָּיו בְּכָל פְּסִיעָה מְאוֹתוֹ הָאָבָק כַּנַּ"ל וְיֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁל מְשֻׁגָּעִים אֲפִילוּ מְשֻׁגָּע שֶׁבְּכָאן, מְפַזְּרִים תַּחְתָּיו כַּנַּ"ל וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים וְיֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֵר בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים, שֶׁמְּקַבְּלִים עַל עַצְמָם יִסּוּרִים וּמוֹלִיכִים אוֹתָם הַפָּרִיצִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְאֵין לָהֶם כּחַ בְּרַגְלֵיהֶם וּמְפַזְּרִים תַּחְתֵּיהֶם מֵאוֹתוֹ הָאָבָק שֶׁל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ וְיֵשׁ לָהֶם כּחַ בְּרַגְלֵיהֶם עַל כֵּן תֵּלֵךְ לְשָׁם,. שֶׁיֵּשׁ שָׁם הַרְבֵּה אָבָק, וְיִהְיֶה לְךָ רְפוּאָה עַל רַגְלֶיךָ [כָּל זֶה דִּבְרֵי הַחַמָּה אֶל הַלְּבָנָה] וְהוּא שָׁמַע כָּל זֶה בְּתוֹךְ כָּךְ נִסְתַּכֵּל עַל הַאבן טובה בְּצַד אַחֵר וְרָאָה כָּתוּב שָׁם שֶׁמִּי שֶׁיּאחֵז בְּאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁיִּשָּׂא אוֹתוֹ לְהַדֶּרֶךְ שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ כַּמָּה דְּרָכִים כַּנַּ"ל וְאָחַז בְּאוֹתוֹ הַצַּד, וְנָשָׂא אוֹתוֹ לְשָׁם וְנָתַן רַגְלָיו בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁהָאָבָק רְפוּאָה לָרַגְלַיִם וְנִתְרַפֵּא מִיָּד וְהָלַךְ וְנָטַל הָאָבָק מִכָּל הַדְּרָכִים וְעָשָׂה לוֹ אֲגֻדּוֹת שֶׁאָגַד הַפּוּל שֶׁל הַדֶּרֶךְ שֶׁל צַדִּיקִים לְבַדּוֹ וְכֵן הַפּוּל שֶׁל שְׁאָר הַדְּרָכִים אָגַד כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ וּלְקָחָם אִתּוֹ וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ וְהָלַךְ לְאוֹתוֹ הַיַּעַר שֶׁגָּזְלוּ אוֹתוֹ שָׁם כְּשֶׁבָּא לְשָׁם, בָּחַר לוֹ אִילָן גָבוֹהַּ שֶׁהוּא סָמוּךְ לְהַדֶּרֶךְ שֶׁיּוֹצְאִים שָׁם הַגַּזְלָנִים לִגְזל וְלָקַח הַפּוּל שֶׁל צַדִּיקִים וְהַפּוּל שֶׁל מְשֻׁגָּעִים וְעִרְבָם יַחַד וּפִזֵּר אוֹתָם עַל הַדֶּרֶךְ וְהוּא עָלָה עַל הָאִילָן וְיָשַׁב שָׁם לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בָּהֶם וְהָיוּ יוֹצְאִים שָׁם גַּזְלָנִים שֶׁשָּׁלַח אוֹתָן הַגַּזְלָן הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הַנַּ"ל לָצֵאת וְלִגְזל וּכְשֶׁבָּאוּ לְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, תֵּכֶף כְּשֶׁדָּרְכוּ עַל הַפּוּל הַנַּ"ל נַעֲשׂוּ צַדִּיקִים וְהִתְחִילוּ לִצְעק עַל נַפְשָׁם עַל שֶׁגָּזְלוּ עַד הֵנָּה וְהָרְגוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מְערָב שָׁם פּוּל שֶׁל מְשֻׁגָּעִים, נַעֲשׂוּ צַדִּיקִים מְשֻׁגָּעִים וְהִתְחִילוּ לְהִתְקוֹטֵט זֶה עִם זֶה זֶה. אָמַר: בִּשְׁבִילְךָ גָּזַלְנוּ, וְזֶה אָמַר: עַל יָדְךָ גָּזַלְנוּ עַד שֶׁהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה וְהָיָה שׁוֹלֵחַ כַּת אַחֶרֶת, וְהָיָה גַּם כֵּן כַּנַּ"ל וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה כַּנַּ"ל וְכֵן הָיָה אַחַר כָּךְ, עַד שֶׁנֶּהֶרְגוּ כֻּלָּם עַד שֶׁהֵבִין שֶׁלּא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם הוּא בְּעַצְמוֹ עִם עוֹד אֶחָד [הַיְנוּ שֶׁהַבֵּן הַנַּ"ל הֵבִין שֶׁכְּבָר נֶהֶרְגוּ כָּל הַגַּזְלָנִים הַנַּ"ל וְלא נִשְׁאַר כִּי אִם הַגַּזְלָן הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ עִם עוֹד אֶחָד] וְיָרַד מֵהָאִילָן, וְכִבֵּד מִשָּׁם אֶת הַפּוּל הַנַּ"ל מִן הַדֶּרֶךְ וּפִזֵּר אֶת הַפּוּל שֶׁל צַדִּיקִים בְּעַצְמוֹ וְהָלַךְ וְיָשַׁב עַל הָאִילָן וְאוֹתוֹ הַגַּזְלָן [הַיְנוּ הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם] תָּמַהּ שֶׁשּׁוֹלֵחַ כָּל הַגַּזְלָנִים וְאֵין אֶחָד מֵהֶם שָׁב אֵלָיו וְהָלַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ עִם הָאֶחָד שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא עַל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ [שֶׁפִּזֵּר שָׁם הַבֵּן הַנַּ"ל הַפּוּל שֶׁל צַדִּיקִים לְבַדּוֹ] נַעֲשָׂה צַדִּיק וְהִתְחִיל לִצְעק לַחֲבֵרוֹ עַל נַפְשׁוֹ עַל שֶׁהָרַג כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת וְגָזַל כָּל כָּךְ וְהָיָה תּוֹלֵשׁ קְבָרִים וְהָיָה שָׁב בִּתְשׁוּבָה וּמִתְחָרֵט מְאד וְכֵיוָן שֶׁרָאָה [הַבֵּן הַנַּ"ל שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל הָאִילָן] שֶׁהוּא מִתְחָרֵט וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה כָּל כָּךְ יָרַד מֵהָאִילָן כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַגַּזְלָן שֶׁמָּצָא אָדָם הִתְחִיל לִצְעק: אוֹי עַל נַפְשִׁי, כָּזאת וְכָזאת עָשִׂיתִי, אֲהָהּ! תֵּן לִי תְּשׁוּבָה! עָנָה לוֹ: הַחֲזֵר. לִי הַתֵּבָה שֶׁגְּזַלְתֶּם מִמֶּנִּי כִּי כָּתוּב אֶצְלָם עַל כָּל גְּזֵלָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּגְזַל וְאֵצֶל מִי נִגְזַל אָמַר לוֹ: אֲנִי מַחֲזִיר לְךָ תֵּכֶף וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֲפִילּוּ כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל גְּזֵלָה שֶׁיֵּשׁ לִי רַק תֵּן לִי תְּשׁוּבָה אָמַר לוֹ: תְּשׁוּבָתְךָ הִיא רַק שֶׁתֵּלֵךְ אֶל הָעִיר וְתִצְעַק וְתִתְוַדֶּה. אֲנִי הוּא שֶׁהִכְרַזְתִּי אָז וְעָשִׂיתִי כַּמָּה גַּזְלָנִים וְהָרַגְתִּי וְגָזַלְתִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת זֶה הִיא תְּשׁוּבָתְךָ וְנָתַן לוֹ כָּל הָאוֹצָרוֹת וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל הָעִיר וְעָשָׂה כֵּן וּפָסְקוּ שָׁם בְּאוֹתוֹ הָעִיר בַּאֲשֶׁר שֶׁהָרַג כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת עַל כֵּן יִתְלוּ אוֹתוֹ, לְמַעַן יֵדְעוּ אַחַר כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ הַבֵּן הַנַּ"ל לֵילֵךְ אֶל הַשְּׁנֵי אֶלֶף הָרִים [הַנַּ"ל] לְהִסְתַּכֵּל מַה נַּעֲשֶׂה שָׁם כְּשֶׁבָּא לְשָׁם, עָמַד מֵרָחוֹק מֵהַשְּׁנֵי אֶלֶף הָרִים וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל שֵׁדִים כִּי הֵם פָּרִים וְרָבִים כִּבְנֵי אָדָם, וְהֵם רַבִּים מְאד וְרָאָה הַמַּלְכוּת שֶׁלָּהֶם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא שֶׁשּׁוּם יְלוּד אִשָּׁה אֵינוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כָּזוֹ וְרָאָה אוֹתָם שֶׁעוֹשִׁים לֵיצָנוּת. זֶה מְסַפֵּר שֶׁהִזִּיק לְזֶה תִּינוֹק וְזֶה אוֹמֵר שֶׁהִזִּיק לְזֶה יָד וְזֶה מְסַפֵּר שֶׁהִזִּיק רֶגֶל, וְכֵן שְׁאָר לֵיצָנוּת בְּתוֹךְ כָּךְ נִסְתַּכֵּל וְרָאָה אָב וָאֵם הוֹלְכִים וּבוֹכִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: לָמָּה אַתֶּם בּוֹכִים? וְהֵשִׁיבוּ. שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּן וְהָיָה דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ לְדַרְכּוֹ, וְהָיָה שָׁב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וְעַכְשָׁיו הוּא זְמַן רַב וַעֲדַיִן לא בָּא וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לַמֶּלֶךְ וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לִשְׁלחַ שְׁלוּחִים לְכָל הָעוֹלָם לְמָצְאוֹ וְהָיוּ הָאָב וָאֵם חוֹזְרִים וּפָגְעוּ בְּאֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בְּיַחַד עִם בְּנָם הַנַּ"ל [הַיְנוּ שֶׁאוֹתוֹ הָאֶחָד שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ הָיָה הֶחָבֵר שֶׁל בְּנָם וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּיַחַד עִם בְּנָם בִּתְחִלָּה אֲבָל עַכְשָׁו פָּגְעוּ בּוֹ לְבַדּוֹ] וְשָׁאַל אוֹתָם: עַל מָה אַתֶּם בּוֹכִים? וְסִפְּרוּ לוֹ כַּנַּ"ל הֵשִׁיב לָהֶם: אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם הֱיוֹת שֶׁהָיָה לָנוּ אִי אֶחָד בַּיָּם, שֶׁהָיָה שָׁם מָקוֹם שֶׁלָּנוּ וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לוֹ הָאִי הַנַּ"ל וְרָצָה לִבְנוֹת שָׁם בִּנְיָנִים וְהִנִּיח יְסוֹדוֹת וְאָמַר הַבֵּן הַנַּ"ל [הַיְנוּ הַבֵּן שֶׁל הַשֵּׁדִים הַנַּ"ל שֶׁנֶּאֱבַד] אֵלַי שֶׁנַּזִּיק אוֹתוֹ וְהָלַכְנוּ וְלָקַחְנוּ הַכּחַ מֵהַמֶּלֶךְ וְהָיָה עוֹסֵק בְּדָאקְטוֹרִים, וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲזר לוֹ וְהִתְחִיל לַעֲסֹק בִּמְכַשְּׁפִים וְהָיָה שָׁם מְכַשֵּׁף אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאֶת מִשְׁפַּחְתִּי לא יָדַע עַל כֵּן לא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לִי דָּבָר אֲבָל מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ וְתָפַס אוֹתוֹ וּמְעַנֶּה אוֹתוֹ כָּל כָּךְ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ [הַיְנוּ זֶה הַשֵּׁד, שֶׁסִּפֵּר כָּל זֶה, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהֶם] וְסִפֵּר זאת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ: יָשִׁיבוּ. לוֹ הַכּחַ! עָנָה וְאָמַר, שֶׁהָיָה אֶצְלֵנוּ אֶחָד, שֶׁלּא הָיָה לוֹ כּחַ, וְנָתַנְנּוּ לוֹ הַכּחַ אָמַר הַמֶּלֶךְ: יִקְחוּ מִמֶּנּוּ הַכּחַ וְיַחֲזִירוּ לְהַמֶּלֶךְ הֵשִׁיבוּ לְהַמֶּלֶךְ כִּי נַעֲשָׂה עָנָן אָמַר הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּקְרְאוּ הֶעָנָן וְיָבִיאוּ אוֹתוֹ לְכָאן וְשָׁלְחוּ שָׁלִיחַ אַחֲרָיו אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ הַבֵּן הַנַּ"ל [הַיְנוּ זֶה הַבֵּן, שֶׁלּא הָיָה לוֹ כּחַ בְּרַגְלָיו בִּתְחִלָּה, שֶׁבָּא לְכָאן וְרָאָה כָּל זֶה]. אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה הָעִנְיָן אֵיךְ נַעֲשָׂה מֵהָאֲנָשִׁים אֵלּוּ עָנָן וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַשָּׁלִיחַ וּבָא אֶל הָעִיר שֶׁהָיָה שָׁם הֶעָנָן וְשָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר: מִפְּנֵי מָה כִּסָה הֶעָנָן כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ הָעִיר? וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: בְּכָאן אַדְּרַבָּא, שֶׁמֵּעוֹלָם אֵין כָּאן עָנָן, וְזֶה זְמַן שֶׁכִּסָּה הֶעָנָן וּבָא הַשָּׁלִיחַ וְקָרָא אֶת הֶעָנָן וְהָלַךְ מִשָּׁם וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל לֵילֵךְ אַחֲרֵיהֶם לִשְׁמעַ מַה הֵם מְדַבְּרִים וְשָׁמַע שֶׁהַשָּׁלִיחַ שָׁאַל אוֹתוֹ: אֵיךְ אַתָּה בָּא לִהְיוֹת בְּכָאן עָנָן? וְהֵשִׁיב לוֹ: אֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה פַּעַם אַחַת הָיָה חָכָם אֶחָד וְהַקֵּיסָר מֵהַמְּדִינָה הָיָה אֶפִּיקוֹרְס גָּדוֹל וְעָשָׂה אֶת כָּל הַמְּדִינָה לְאֶפִּיקוֹרְסִים וְהָלַךְ הֶחָכָם וְקָרָא אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עָנָה וְאָמַר לָהֶם: הֲלא אַתֶּם רוֹאִים שֶׁהַקֵּיסָר הוּא אֶפִּיקוֹרְס גָּדוֹל וְעָשָׂה אֶת כָּל הַמְּדִינָה אֶפִּיקוֹרְסִים וּקְצָת מִמִּשְׁפַּחְתֵּנוּ עָשָׂה גַּם כֵּן לְאֶפִּיקוֹרְסִים בְּכֵן נִפְרשׁ אֶל הַמִּדְבָּר,. כְּדֵי שֶׁנִּשָּׁאֵר בְּהָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִסְכִּימוּ עִמּוֹ וְאָמַר הֶחָכָם שֵׁם [הַיְנוּ שֶׁהִזְכִּיר אֵיזֶה שֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת] וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל הַמִּדְבָּר וְלא הוּטַב בְּעֵינָיו אוֹתוֹ הַמִּדְבָּר וְאָמַר שֵׁם וְנָשָׂא אוֹתָם אֶל מִדְבָּר אַחֵר, וְלא הוּטַב בְּעֵינָיו גַּם כֵּן וְאָמַר עוֹד שֵׁם, וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל מִדְבָּר אַחֵר, וְהוּטַב בְּעֵינָיו וְאוֹתוֹ הַמִּדְבָּר הָיְתָה סְמוּכָה אֶל הַשְּׁנֵי אֶלֶף הָרִים וְהָלַךְ [אוֹתוֹ הֶחָכָם הַנַּ"ל] וְעָשָׂה עִגּוּל סְבִיבוֹתָם שֶׁלּא יוּכַל שׁוּם אֶחָד לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְיֵשׁ אִילָן שֶׁאִם הָיָה אוֹתוֹ הָאִילָן נִשְׁקֶה לא הָיָה נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ [הַיְנוּ מִן הַשֵּׁדִים] כְּלוּם עַל כֵּן עוֹמְדִים יוֹם וָלַיְלָה מֵאִתָּנוּ שֶׁחוֹפְרִים, וְאֵינָם מַנִּיחִים מַיִם לְהָאִילָן וְשָׁאַל אוֹתוֹ: לָמָּה עוֹמְדִים יוֹם וָלַיְלָה? כֵּיוָן שֶׁחוֹפְרִים פַּעַם אַחַת לִמְנעַ הַמַּיִם, דַּי הֵשִׁיב לוֹ: שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ מְדַבְּרִים וְאֵלּוּ הַמְדַבְּרִים הוֹלְכִים וְעוֹשִׂים מַחֲלקֶת בֵּין מֶלֶךְ זֶה לְמֶלֶךְ אַחֵר וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה רְעִידַת הָאָרֶץ וְנוֹפֵל הָאֲדָמָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַחֲפִירָה וְיוּכַל לָבוֹא מַיִם לְהָאִילָן עַל כֵּן עוֹמְדִים תָּמִיד לַחְפּר כַּנַּ"ל וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה מֶלֶךְ בֵּינֵינוּ, עוֹשִׂים לְפָנָיו כָּל הַלֵּיצָנוּת וּשְׂמֵחִים זֶה מִתְלוֹצֵץ אֵיךְ הִזִּיק תִּינוֹק, וְהַיּוֹלֶדֶת מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו וְזֶה מַרְאֶה לֵיצָנוּת אֲחֵרוֹת, וְכֵן כַּמָּה מִינֵי לֵיצָנוּת וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה הוּא הוֹלֵךְ וּמְטַיֵּל. עִם הַשָּׂרֵי מְלוּכָה שֶׁלּוֹ וּמְנַסֶּה עַצְמוֹ לַעֲקר הָאִילָן כִּי אִם לא הָיָה הָאִילָן כְּלָל, הָיָה טוֹב לָנוּ מְאד וּמְחַזֵּק לִבּוֹ מְאד כְּדֵי לַעֲקר הָאִילָן כֻּלּוֹ וּכְשֶׁבָּא אֶל הָאִילָן אֲזַי הָאִילָן צוֹעֵק מְאד וַאֲזַי נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו פַּעַם אַחַת נַעֲשָׂה מֶלֶךְ חָדָשׁ בֵּינֵיהֶם וְעָשׂוּ לְפָנָיו לֵיצָנוּת גְּדוֹלוֹת כַּנַּ"ל וּבָא בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ אַבִּירוּת לֵב מְאד וְאָמַר לַעֲקר אֶת הָאִילָן כֻּלּוֹ לְגַמְרֵי וְיָצָא לְטַיֵּל עִם שָׂרָיו וְחִזֵּק לִבּוֹ מְאד וְרָץ לַעֲקר הָאִילָן לְגַמְרֵי וּכְשֶׁבָּא אֵלָיו, נָתַן קוֹל גָּדוֹל, וְנָפַל עָלָיו פַּחַד, וְחָזַר לַאֲחוֹרָיו וּבָא בְּכַעַס גָּדוֹל וְחָזַר וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ כָּךְ נִסְתַּכֵּל וְרָאָה בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים [הַיְנוּ הַכַּת אֲנָשִׁים שֶׁל הֶחָכָם הַנַּ"ל] וְשָׁלַח אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵאֲנָשָׁיו לַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּרָאוּי כְּדַרְכָּם תָּמִיד [הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַמֶּלֶךְ שָׁלַח לְהַזִּיקָם כְּדַרְכָּם] וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָם אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם הַנַּ"ל נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד וְאָמַר לָהֶם הַזָּקֵן הַנַּ"ל: אַל תִּפְחֲדוּ וּכְשֶׁנִּתְקָרְבוּ הַשֵּׁדִים לְשָׁם לא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הָעִגּוּל הַנַּ"ל שֶׁהָיָה סְבִיבוֹתָם וְשָׁלַח שְׁלוּחִים אֲחֵרִים, וְלא הָיוּ יְכוֹלִים גַּם כֵּן וּבָא בְּכַעַס גָּדוֹל, וְהָלַךְ בְּעַצְמוֹ, וְלא הָיָה יָכוֹל גַּם הוּא לִקְרַב אֲלֵיהֶם וּבִקֵּשׁ מֵהַזָּקֵן שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ לִכָּנֵס לְשָׁם וְאָמַר לוֹ: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, אַנִּיחַ. אוֹתְךָ לִכָּנֵס אֲבָל אֵין דֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ הַמֶּלֶךְ יְחִידִי, וְאַנִּיחַ אוֹתְךָ עִם עוֹד אֶחָד לִכָּנֵס וּפָתַח לָהֶם פֶּתַח וְנִכְנְסוּ וְחָזַר וְסָגַר הָעִגּוּל אָמַר הַמֶּלֶךְ לְהַזָּקֵן: אֵיךְ אַתָּה בָּא לֵישֵׁב עַל מָקוֹם שֶׁלָּנוּ? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מַה הוּא מְקוֹמְךָ? הוּא מָקוֹם שֶׁלִּי! אָמַר לוֹ: אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא מִמֶּנִּי? הֵשִׁיב לוֹ: לָאו! אָמַר לוֹ: אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא? וּפָשַׁט עַצְמוֹ וְנַעֲשָׂה גָּדוֹל מְאד עַד הַשָּׁמַיִם וְרָצָה לְבָלְעוֹ אָמַר הַזָּקֵן אַף עַל פִּי כֵן אֵינִי מִתְיָרֵא כְּלָל אַךְ אִם אֲנִי רוֹצֶה תִּהְיֶה אַתָּה מִתְיָרֵא מִמֶּנִּי וְהָלַךְ וְהִתְפַּלֵּל קְצָת וְנַעֲשָׂה עָב וְעָנָן גָּדוֹל, וְהָיוּ רְעָמִים גְּדוֹלִים וְהָרַעַם הוֹרֵג אוֹתָם וְנֶהֶרְגוּ כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה שֶׁלּוֹ שֶׁהָיוּ עִמּוֹ וְלא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם הוּא עִם הָאֶחָד שֶׁהָיָה עִמּוֹ שָׁם בְּתוֹךְ הָעִגּוּל וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁיִּפְסֹק הָרַעַם, וּפָסַק עָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה אִישׁ כָּזֶה אֶתֵּן לְךָ סֵפֶר מִכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל שֵׁדִים כִּי יֵשׁ בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים רַק מִמִּשְׁפָּחָה אַחַת וַאֲפִילּוּ אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה אֵינָם יוֹדְעִים בִּשְׁלֵמוּת אֲנִי אֶתֵּן לְךָ סֵפֶר שֶׁכָּתוּב בּוֹ כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת כִּי אֵצֶל הַמֶּלֶךְ כְּתוּבִים כֻּלָּם וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁנּוֹלַד נִכְתַּב אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אֶת הָאֶחָד, שֶׁהָיָה עִמּוֹ אַחַר הַסֵּפֶר [הַיְנוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁל הַשֵּׁדִים שָׁלַח אֶת הָאֶחָד,. שֶׁהָיָה עִמּוֹ בְּתוֹךְ הָעִגּוּל אַחַר הַסֵּפֶר נִמְצָא, שֶׁטּוֹב עָשָׂה שֶׁהִנִּיחַ אוֹתוֹ עִם עוֹד אֶחָד לִכָּנֵס כִּי אִם לָאו, אֶת מִי הָיָה שׁוֹלֵחַ? ] וְהֵבִיא לוֹ הַסֵּפֶר וּפָתַח אֶת הַסֵּפֶר וְרָאָה כָּתוּב בּוֹ אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם וְהִבְטִיחַ הַמֶּלֶךְ שֶׁלּא יַזִּיקוּ לְעוֹלָם אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַזָּקֵן הַנַּ"ל וְצִוָּה לְהָבִיא כָּל הַפַּאטְרֶעטִין [דמות דיוקן] שֶׁל כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וַאֲפִילּוּ אִם יִהְיֶה נוֹלָד לָהֶם [אֵיזֶה יֶלֶד] יָבִיאוּ תֵּכֶף הַפַּאטְרֶעט שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁלּא יִהְיֶה נִזּוֹק שׁוּם אֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת הַזָּקֵן אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל הַזָּקֵן לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם קָרָא לְבָנָיו וְצִוָּה לָהֶם וְאָמַר לָהֶם אֲנִי מַנִּיחַ לָכֶם זֶה הַסֵּפֶר. וַהֲלּא אַתֶּם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לִי כּחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם זֶה הַסֵּפֶר בִּקְדֻשָּׁה וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רַק יֵשׁ לִי אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם אַתֶּם אַל תִּשְׁתַּמְשׁוּ בּוֹ אֲפִילּוּ אִם יִמָּצֵא אֶחָד מִכֶּם שֶׁיּוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּקְדֻשָּׁה אַף עַל פִּי כֵן אַל יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רַק יִהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִפְטַר הֶחָכָם, וְהָלַךְ הַסֵּפֶר בִּירֻשָּׁה וּבָא לְבֶן בְּנוֹ וְהָיָה לוֹ כּחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּקְדֻשָּׁה רַק שֶׁהָיָה לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ. בּוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַזָּקֵן וְהַמְדַבְּרִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם הָיוּ מְפַתִּים אֶת נֶכֶד הַזָּקֵן הַנַּ"ל. בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וְאֵין לְךָ לְפַרְנְסָם וּלְהַשִּׂיאָם עַל כֵּן הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזֶה הַסֵּפֶר וְהוּא לא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם מְפַתִּים אוֹתוֹ וְסָבַר שֶׁלִּבּוֹ מְיַעֲצוֹ לָזֶה וְנָסַע לְאָבִיו זְקֵנוֹ עַל קִבְרוֹ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ. בַּאֲשֶׁר שֶׁהִנַּחְתָּ צַוָּאָה שֶׁלּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַסֵּפֶר רַק שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַתָּה הַלֵּב מְפַתֶּה אוֹתִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עָנָה אוֹתוֹ [הַזָּקֵן הַנִּפְטָר הַנַּ"ל] אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְךָ כּחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּקְדֻשָּׁה מוּטָב שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַל תִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזר לְךָ וְעָשָׂה כֵּן [וַיְהִי הַיּוֹם] וְהָיָה הַמֶּלֶךְ חוֹלֶה בְּאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁיּוֹשֵׁב בָּהּ הַנֶּכֶד שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ"ל וְעָסַק בְּדָאקְטוֹרִים וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת רְפוּאָה מֵחֲמַת גּדֶל הַחֲמִימוּת שֶׁהָיָה שָׁם בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה לא הָיוּ מוֹעִילִים הָרְפוּאוֹת וְגָזַר הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדוֹ אָמַר הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּנוּ. בַּאֲשֶׁר שֶׁזֶּה הַנֶּכֶד הַנַּ"ל יֵשׁ לוֹ כּחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַסֵּפֶר בִּקְדֻשָּׁה וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַל כֵּן נַעֲשֶׂה לְטוֹבָתוֹ וְצִוָּה עָלַי לִהְיוֹת שָׁם עָנָן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהַמֶּלֶךְ רְפוּאָה מֵהָרְפוּאוֹת שֶׁלָּקַח כְּבָר וּמֵהָרְפוּאוֹת שֶׁיִּקַּח עוֹד וְהַנֶּכֶד הַנַּ"ל לא יָדַע כְּלָל מִזֶּה וּמֵחֲמַת זֶה אֲנִי הָיִיתִי בְּכָאן עָנָן [כָּל זֶה הָיָה מְסַפֵּר הֶעָנָן לְהַשָּׁלִיחַ] וְזֶה. הַבֵּן הַנַּ"ל [הַיְנוּ זֶה שֶׁלּא הָיָה לוֹ כּחַ בְּרַגְלָיו בִּתְחִלָּה] הָיָה הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְשׁוֹמֵעַ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיִקְּחוּ הַכּחַ וְיַחֲזִירוּ לְהַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל וְהֶחֱזִירוּ לוֹ הַכּחַ וְאָז חָזַר הַבֵּן שֶׁל הַשֵּׁדִים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל וּבָא מְיֻסָּר מְאד בְּלא כּחַ, כִּי עִנּוּ אוֹתוֹ מְאד שָׁם וְחָרָה לוֹ מְאד עַל הַמְכַשֵּׁף שֶׁעִנָּה אוֹתוֹ כָּל כָּךְ וְצִוָּה לְבָנָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁיִּהְיוּ אוֹרְבִים תָּמִיד עַל הַמְכַשֵּׁף הַנַּ"ל וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם מְדַבְּרִים וְהָלְכוּ וְהִגִּידוּ לְהַמְכַשֵּׁף שֶׁיִּשְׁמר עַצְמוֹ כִּי הֵם אוֹרְבִים עָלָיו וְעָשָׂה הַמְכַשֵּׁף תַּחְבּוּלוֹת וְקָרָא עוֹד מְכַשְּׁפִים שֶׁיּוֹדְעִים מִשְׁפָּחוֹת כְּדֵי לִשְׁמר מֵהֶם וְחָרָה מְאד לְהַבֵּן הַנַּ"ל וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ עַל הַמְדַבְּרִים עַל שֶׁגִּלּוּ סוֹדוֹ לְהַמְכַשֵּׁף פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן שֶׁהָלְכוּ יַחַד מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הַבֵּן הַנַּ"ל וּמֵהַמְדַבְּרִים עַל הַמִּשְׁמָר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְהָלְכוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַנַּ"ל וְעָשׂוּ עֲלִילָה עַל הַמְדַבְּרִים וְהָרַג הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְדַבְּרִים וְחָרָה לְהַמְדַבְּרִים הַנִּשְׁאָרִים וְהָלְכוּ וְעָשׂוּ מְרִידָה בֵּין כָּל הַמְּלָכִים וְהָיָה בֵּין הַשֵּׁדִים רָעָב וְחֻלְשׁוֹת וְחֶרֶב וְדֶבֶר וְנַעֲשָׂה מִלְחָמוֹת בֵּין כָּל הַמְּלָכִים וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה רְעִידַת הָאָרֶץ וְנָפְלָה הָאָרֶץ כֻּלָּהּ וְנִשְׁקָה הָאִילָן כֻּלּוֹ וְלא נִשְׁאַר מֵהֶם כְּלָל, וְנַעֲשׂוּ כְּלא הָיוּ אָמֵן סוֹד מַעֲשֶׂה זוֹ מְרֻמָּז בְּקַפִּיטְל א' שֶׁבַּתְּהִלִּים אַשְׁרֵי הָאִישׁ וְכוּ', דֶּרֶךְ רְשָׁעִים דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְכוּ' הַיְנוּ בְּחִינַת הַדְּרָכִים הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ. בָּהֶם הָאָבָק שֶׁמְּפַזְּרִים וְכוּ' וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ וְכוּ' וְכל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ הַיְנוּ הָאִילָן הַנַּ"ל שֶׁכָּל פִּרְיוֹ וְעָלָיו הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל מְסֻגָּל מְאד כַּנַּ"ל דּוֹק וְתִשְׁכַּח עוֹד אֵיזֶה רְמָזִים אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לא הָלַךְ כִּי בַּתְּחִילָה לא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ לא עָמַד, כִּי אַחַר כָּךְ לא הָיָה יָכוֹל לַעֲמד גַּם כֵּן. וּבְמוֹשַׁב לֵצִים הַיְנוּ מוֹשַׁב לֵצִים הַנַּ"ל שֶׁעוֹשִׂין לֵיצָנוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל. כְּמוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנוּ רוּחַ, הַיְנוּ הָרוּחַ שֶׁנּוֹשֵׂא הַפּוּל הַנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא רַק רְמָזִים בְּעָלְמָא שֶׁהֵאִיר עֵינֵינוּ קְצָת לְמַעַן נָבִין וְנַשְׂכִּיל קְצָת עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים אֲבָל הַדְּבָרִים סְתוּמִים עֲדַיִן בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם. כִּי כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר גָּבְהוּ מְאד מְאד מִדַּעַת אֱנוֹשִׁי וְנֶעְלָמִים מֵעֵין כָּל חָי וְכוּ'
כל הארץ געשה. כל התקשורת סערה. כל הטוקבקיסטים התלהמו. כל הפוליטיקאים ברכו בליבם על ההרמה להנחתה. כיצד מעיז הרופא הממשלתי הראשי להצביע על גורם התמותה מספר אחד של תושבי המדינה. אתה פוגע ברגשות החולים. אתה מעליב את קרוביהם. אתה מערער את שלוות נפשם של החולים בהוספיס. תן להם למות בשקט בשארית שמונים שנות חייהם . תתנצל מיד ועדיף שתתפטר. זאת בושה שהרופא הממשלתי לא מסכים עם הקונצנזוס של המומחים מטעם שאמנם אין להם מושג ברפואה. אבל הם אלופים בלהכין גלידות טעימות לחולים. והגלידות מרגיעות את המצב. אז למה לעורר בעיות . -=- הכלל הכי חשוב בעניין ביאת משיח צדקנו - בעיתה (בזמנה) או אחישנה . בעיתה- במועד אותו קבע הבורא עוד טרם בריאת הזמן. עליו נאמר - מליבי לפי לא גיליתי . אף אחד לא יודע מתי יבוא הגואל . אחישנה- מועד מוקדם יותר של ביאת הגואל . היו מספר הזדמנויות לביאת הגואל לפני הזמן . דהיינו אחישנה. כשאדם הראשון היה בגן עדן . כאשר תפס יעקב אבינו את המלאך בזמן המאבק. אם היו מקשיבים האחים ליוסף ולא מוכרים אותו . אם לא היו עושים בני ישראל את העגל . בזמן חזקיה המלך עת צר סנחריב על ירושלים. בזמן רבנו הארי. בזמן רבנו נחמן . מה העניין של אחישנה - מידת הדין !! . צדיק שראוי להיות משיח, עומד בשלמות למול מידת הדין ודורש גאולה כללית שתתבצע על ידו . מהי הסכנה הגדולה- מי שלא ראוי לגאולה- מת ולא נגאל !!! אז לבקש משיח זה נפלא וראוי. אבל כרוך בסכנה גדולה הן עבור המבקשים והן עבור אלו שלא ראויים לגאולה- כולם נכנסים למידת הדין !! והדין הוא דין מאד מסוכן . כפי שהיה במצרים בזמן מכת חושך . אז שמונים אחוז מעם ישראל מתו במצרים. רבנו נחמן אמר כי הוא יכול לעבר בעצמו את נשמת משיח בהינף יד . אך אם יעשה כן - ימותו מליונים רבים כי אין הרבה שראויים. לכן אמר- דיו לו לעבד למהוי כרבו - די לו לעבד להיות כמו רבו ולהמתין ולא לדחוק את השעה . אז מה עושים ? מבקשים ביאת גואל באחישנה- זה מסוכן מאד . להמתין עד קץ הימין - זה מייאש חלילה. מה הפתרון ? אומר רבנו הקדוש רבנו נחמן- תעבוד אתה האיש הישראלי, על נקודת המשיח הפרטית שלך עד שתהיה אתה ראוי לגאולה . או לפחות לא תהיה מהמעכבים את ביאת הגואל. רבנו נחמן הבטיח לכל יהודי החפץ בכך כי הוא יכול להביאו למדרגה זו של להיות ראוי לגאולה הכללית . או לפחות לא להיות ממעכבי הגאולה הכללית . ואם התלמיד נעשה אפוי בליבו- אזי הוא יכול לזכות לבחינת משיח פרטית ולתקון נשמתו עד לשורשה בנשמת אדם הראשון . טוב . אז תשתדלו לדייק בבקשות. ואל תדחקו את השעה . בהצלחה רבה בתובנות לכולנו נ נח נחמ נחמן מאומן kzhead.info/sun/lp2vd8qSqYWhkmg/bejne.html - ש תיקון הכללי בעולם!, עשרה מזמורי תהילים מתקנים את פגם הברית, אמר רבי נחמן, זה תיקון גדול ונורא מאד, ותיקון גמור לפגם הברית.... למה אתם לא מקשיבים לזה! עוד הוא אמר הרבה צדיקים ניסו למצוא את התיקון הזה מקצתם התחילו למצואו ונפטרו ולא סיימו אותו, אותי זיכה השם יתברך להביא אותו בשלמות. של רחמים אין סופיים לשם יברך תתחילו להאמין בזה !!